טיפול אישי, זוגי, הדרכת הורים

בעברית או אנגלית, גם בסקייפ/וידיאו

רמת השרון, טל' 4949 320 -052

אודות


אודות
שלום.
שמי אלי שגיא ואני עוסק בטיפול פרטני, זוגי ובהדרכת הורים.
ההתמחות שלי היא במערכות יחסים- של אדם עם עצמו, עם בן/בת הזוג או עם ילדיו.
כתבתי את הספרים  "ילדים זה שמחה- המדריך להורות מוצלחת בגיל הרך", שפורסם באנגלית תחת השם
Empowered Parenting: Getting it Right without a Fight,
ו"הורות עכשיו- דיאלוג של שיתוף פעולה", המציג את הגישה השיווקית להורות.

בהכשרתי, אני פסיכותרפיסט (תואר שני) עם דוקטורט (Ph.D) בפסיכולוגיה. אני מומחה ב CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) ועברתי הכשרה לטיפול זוגי ומשפחתי במכון אדלר.

רקע אקדמי/מקצועי בפסיכולוגיה:
Ph.D בפסיכולוגיה,Azteca University MX
M.Sc בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית, Derby Univer. UK
B.A   בפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה.
הכשרה בטיפול זוגי, משפחתי, הדרכת הורים- מכון אדלר.
הכשרה בטיפול זוגי בשיטת PAIRS, המכון של קלייר רבין.

התמחות/ניסיון:
בית החולים אברבנאל (מחלקת ילדים ונוער); בית לוינשטיין- המרכז לשיקום מקצועי; מכון אדלר; ער"ן.
ניסיון גם בתחום הפסיכולוגיה השיווקית והפסיכולוגיה הארגונית.

השתלמויות מקצועיות (רשימה חלקית):
+ אימאגו- גישתו של ד"ר הנדרקיס העוסקת בתהליכים של טיפול זוגי, יעוץ זוגי.    
+ אינסומניה - טיפול בנדודי שינה
+ טיפול בחרדת בחינות
+ טיפול בטראומה        
+ מיומנויות חברתיות אצל ילדים
+ תוקפנות אצל ילדים
+ גירושין בשיתוף פעולה

רקע אקדמאי בתחומים נוספים:
M.B.A תואר שני במנהל עסקים בשיווק והתנהגות ארגונית, אוניברסיטת תל אביב.
B.A במדעי החברה, Hunter College, New York.

About me


About me
Hi. My name is Dr. Ely Saggie. I am a psychotherapist, working with individuals, couples and families,
author of the book "Empowered Parenting: Getting it Right - Without a Fight! ", which gives practical action plans to successfully overcome common challenges in raising your child from 0-6 years.

Types of Therapy and counseling: Crises and Short term intervention; Long term Psychotherapy; Couples Therapy; Family Therapy; Parental Guidance.

Area of Expertise: Depression; Adjustment Disorder; Behavioral Issues; Anxiety Disorders.

Practice: Abarbanel Hospital, children and youth ward;  Beit Levinstein Rehabilitation Center.

Orientation: Eclectic approaches drawn from Cognitive & Behavioral Psychotherapy; Narrative; Adlerian and Positive Psychology; Imago and systems theory.

Education:
Ph.D, Psychology - Azteca University, MX.
M.Sc, Cognitive Behavioral Psychotherapy - Derby University, UK.
M.B.A, Marketing and Organizational behavior - Tel Aviv University.
B.A, Social Science - Hunter College, NY.
B.A, Psychology - Open University, Israel.
Certification in Couples & Family Therapy, and parental guidance - Adler Institute, Israel

מהתקשורת - Media


"חשבון פשוט" ערוץ 22 (מדקה 07:30)

ראיון בנושא "הורות משווקת"

קרא עוד

קול ברמה

עולם האישה

ידיעות תקשורת

ערוץ 7

איזה יופי

על גיל ההתבגרות

אסיפת הורים

חזרה לשגרה (מדקה 6)

איזה יופי

על דימוי עצמי (מדקה 10)

הורים וילדים

טיים אאוט

ידיעות אחרונות

ידיעות השרון

מקור ראשון

עולם האישה

"ילדים זה שמחה"


ילדים לא מגיעים עם "הוראות הפעלה". בספר זה נמצאות הוראות ההפעלה שאתם זקוקים להן



על הספר "ילדים זה שמחה":
גידול ילדים מציב הרבה שאלות ואתגרים. ההורים צריכים לעזור לילד לגדול ולהתפתח ולא תמיד הם יודעים כיצד לעשות זאת.
בספר "ילדים זה שמחה" מוצגת ההתנהגות ההורית המומלצת בגיל הרך (מלידה עד גיל 6), שעוזרת למנוע קונפליקט ביחסי הורה־ילד, שמטפחת את תחושת המסוגלות של הילד ואת ביטחונו העצמי.
הגישה בספר היא שילוב של תיאוריות קלאסיותפסיכולוגיה חיובית, פסיכולוגיה התנהגותית קוגניטיבית ופסיכולוגיה שיווקית.

הספר  "ילדים זה שמחה" מכיל התייחסות לנושאים הבאים:
גמילה, הרגלי שינה, הצבת גבולות, השגת שיתוף פעולה, מריבות אחים/ילדים,תכונות אופי, דימוי וביטחון עצמי, פרידה, פחדים וחרדת נטישה, מוכנות לכיתה א'.

הספר יצא בהוצאת כנרת זב"מ דביר. 

הספר פורסם גם באנגלית בשם Empowered Parenting: Getting it Right without a Fight


חוות דעת:

"ד"ר אלי שגיא , שלום רב !
אני מבקשת להודות לך מקרב לב על ספרך " ילדים זה שמחה". תודה אין קץ על מקצועיות לעילא ולעילא בתחומים כה חשובים. ספרך הוא כמעט היחיד מסוגו, אשר סגנונו ותוכנו מתכתבים זה עם זה באופן מעורר הערכה רבה. פנייתך להורים ולאנשי המקצוע כאחד מעוררת השתאות. תודה רבה !"
אורית , אחות טיפת חלב .


"במשך שבוע עקבנו אחרי העצות שבספר ילדים זה שמחה... המריבות בנושא אוכל פסקו ושלווה יחסית שררה"

חמוטל לוין, מגזין טיים אאוט.

"הספר ילדים זה שמחה מומלץ להורים טריים שמחפשים את דרכם וגם להורים אינטאיטיבים שמבקשים אישור מקצועי פסיכולוגי לתחושות הבטן שלהם.

נירה דישי, מגזין "הורים וילדים"


"ד"ר שגיא מציג בספר ילדים זה שמחה התנהגות הורית מומלצת למניעת קונפליקטים ולטיפוח תחושת המסוגלות של הילד וביטחונו העצמי".

.ידיעות אחרונות


"הספר מדהים. נוגע בכל נקודה ונקודה בנוגע לגידול ילדים. כתוב בצורה עניינית והומוריסטית במידה. אני אמא לשני ילדים קטנים ועושה רושם שהמתוק והמתוקה שלך דומים מאוד בהתנהגותם למתוק ולמתוקה שליה, ולמתוקים של כולנו בכלל".

צ.ל.

"רכשתי את הספר ילדים זה שמחה ואני חייב לציין שהוא כתוב מעולה, סוף כל סוף מישהו כותב ספר בצורה ברורה ופשוטה. בלי פילוסופיה מיותרת והמון טיפים פרקטיים שכל אחד יכול ליישם בקלות."

אבא לשלושה ילדים.


"ספר מצוין!! יש לי לא מעט ספרים בבית וזה בהחלט ספר מעשי ופרקטי. כותב בצורה הכי פשוטה מה לעשות. נעזרתי בו כאשר התחלתי עם בני הקטן בגמילה מחיתולים מוקדם מידיי וזה פשוט פעל נהדר. הספר כתוב בצורה נעימה ולעיתים מצחיקהזה מתאר בדיוק את המציאות אותה אנו חווים עם הילדים. אני ממליצה בחום.

א.ש.


"בהחלט ספר לעניין. אהבתי במיוחד את סיפורי המקרה האישיים של המחבר עם ילדיו ושל מקרי הקליניקה. איך שהוא הדברים עוברים כאמיתיים יותר מאשר בספרים אחרים שקראתי. מנסיון, הדברים עובדים (גמילה מחיתולים מבקבוק וכו') ובהחלט מחדד לנו נקודות למחשבה ופעולה.

ר.ס. 


 


"הורות עכשיו"


הורות במאה העשרים ואחת מאתגרת יותר. הגישה השיווקית להורות המוצגת בספר זה, מותאמת לעידן הנוכחי.

"הורות עכשיו"
לרכישה

על הספר "הורות עכשיו":
הספר "הורות עכשיו" מלמד הורים כיצד להשתמש באפקטיביות באסטרטגיות שיווקיות שנועדו להניע לקוחות לקנות מוצר מסוים, כדי להניע ילדים "לקנות" את הרעיון/הבקשה שלהם.

בספר מעוגנות הגישות הפסיכולוגיות השיווקיות שיכולות להיות מיושמות בהצלחה בעולם ההורות, בצורה שמסבירה כיצד הורים יכול כל הורה להתחיל ליישם את הגישה השיווקית בהורות שלו. אסטרטגיות אלה נשענות על בסיס פסיכולוגי המשתייך לפסיכולוגיה השיווקית או לפסיכולוגיה של התנהגות צרכנים. יישום האסטרטגיות, נשען פעמים רבות על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית.

הספר מחולק לשלושה חלקים לפי קבוצת גיל הילדים: הגיל הרך, בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון. בכל חלק, מופיעים האתגרים ההוריים העיקריים, הרלוונטיים לקבוצת הגיל, ומפורטות האסטרטגיות השיווקיות שיכולות להיות אפקטיביות לאתגר.

על הגישה השיווקית להורות:

חברות למדו מזמן שלא מספיק רק לייצר מוצר מוצלח כדי שאנשים יקנו אותו, אלא שצריך לשווק את המוצר ולשכנע לקוחות לקנות אותו. דוגמאות: חברת קוקה קולה לא רק שמה את המשקה שלה על המדף בתקווה שיקנו אותו. בעבר היא שיכנעה אתכם שהמוצר שלה הוא "טעם החיים". כיום היא מציעה לכם משקאות שיעזרו לכם "לאהוב את החיים", או להשתחרר ("Open your Mind"), או "להכניס קצת אושר לחייכם", ("Open Happiness"). קוקה קולה גם מקיימת מבצעי מכירות, אירועים ועוד.

השיווק לא נשאר בעולם הצריכה. מהר מאוד הוא עבר לתחום הפוליטי (הקמפיין של אובמה "Yes We Can!"), לתחום הבריאות (No glove – No love""- קמפיין לשימוש בקונדומים ולמניעת איידס), לצבא (צבא ארצות הברית – ""Be all you can be), לתחום החברתי ("אם שותים לא נוהגים"), לתחום העסקי ("Google – Do cool things that matter"), ואף לתחום הבינאישי: אנשים משווקים את עצמם. הם בוחרים בגדים שמשדרים מסר מסוים, מעצבים את השיער, שמים בושם – כל זאת, בין השאר, כדי למצוא חן בעיני המעסיק או בן/בת הזוג הפוטנציאליים.

יש תחום אחד שבו הגישה השיווקית לא רק שלא הוטמעה, היא אף נתפסת כאנטי תזה לאופן שבו צריך לנהוג. מדובר בתחום ההורות! הורים רבים מצפים כי הילד שלהם יעשה כל מה שאומרים לו מיד, ברצון, עם חיוך – גם כאשר זה אינו מתאים לצרכים ולרצונות שלו. ציפייה זו נענתה יותר בעבר, ברוב שנות המאה הקודמת. אז, מילה של הורה, ובמיוחד של האב, הייתה כפקודה שאין עליה עוררין וזכתה לציות מיידי ולא – הילד היה נענש בחומרה. כיום, אף שאנו חיים בעידן שונה, ציפייה זו של ההורים נותרה בעינה, למרות שכבר אינה מתגשמת. כיום, בעוד הורים רבים, עסוקים בלשווק את עצמם ואת הרעיונות שלהם ללקוחות שלהם, לספקים שלהם, לממונים עליהם, לעובדים שלהם, לחברים שלהם ולבני הזוג שלהם, הם לא עוצרים רגע לחשוב שאולי יש מקום לשווק את הרצונות שלהם גם לילדים שלהם. הם ממשיכים לצפות או לקוות שעם הילד שלהם, הם לא יצטרכו להתאמץ. הם רואים בילד שלהם את האחד שאמור לעשות מיד את כל מה שיאמרו לו.

ומה קורה כשהילד אינו נעתר מיד לבקשת ההורה? בדרך כלל ההורה מרים קול, כועס, מתאכזב, מאיים… מה שמביא את הילד של המאה העשרים ואחת, למחות בתוקף ובקול, או להודיע להורה שהוא הורה רע. בתגובה, ההורה נעלב, אולי כועס, אולי נפגע, ובמקרים רבים, סצנות של בכי, צעקות, כעס או אכזבה, הן עניין של שניות.

"הגישה השיווקית להורות", מציעה להורה במקום לכעוס, להתעצבן או להיפגע, פשוט לחשוב על ההסבר הבא: "נכשלתי בשיווק של מה שרציתי", וזהו. לא להסיק ממקרה כלשהו מסקנות מרחיקות לכת על איכות ההורות שלו או על טיב הילד שלו. כל מה שנדרש מההורה כשבקשתו אינה מתקבלת על ידי הילד, הוא לשפר את הכישורים השיווקיים שלו.

על פי הגישה השיווקית להורות, ההורה הוא היצרן והילד הוא הלקוח. ההורה מייצר בקשות או רעיונות, והילד צריך "לקנות" אותם.
לפי הגישה השיווקית להורות, הורים שרוצים שילדם יבצע פעולה רצויה, או לא יבצע פעולה לא רצויה, צריכים לאמץ גישה שיווקית הכוללת מסרים ושפה תקשורתית אפקטיבית, שתעזור להם להשיג את מטרתם.

הורים יכולים להשתמש באפקטיביות באסטרטגיות שיווקיות שנועדו להניע לקוחות לקנות מוצר מסוים, כדי להניע ילדים "לקנות" את הרעיון/הבקשה שלהם.

רבים מההורים שאני פוגש בקליניקה השומעים על הגישה השיווקית להורות, מתפלאים: "מה – כל פעם אני צריך להיות יצירתי ולחשוב שיווק?", ובכן, לא כל פעם. רק כשהילד אינו מתרצה. טוב, אני מגזים. בהחלט לגיטימי שהורים יפעילו מדי פעם את הסמכות ההורית שלהם ויאמרו "תעשה, כי ביקשתי, וכי אני ההורה." אבל ברוב המקרים, או במקרים שהילד אינו מתרשם מהסמכות ההורית, כדאי להשיג את מה שרוצים מהילדים בחוכמה. לפני שהורים מאמצים את הגישה הכוחנית או הפטריאכלית, כדאי שינסו לשווק של הרעיון שלהם לילדם.

אפשר לראות בהפעלת הגישה השיווקית את ה"סמכות ההורית החדשה", זו שמותאמת לימינו אנו. מדובר בהורות חכמה, שבה ההורה מנצל את יכולותיו, מתנהג כמבוגר אחראי ומנווט בחוכמה את הסיטואציה להשגת מטרותיו. מעבר לזאת, גישה כזו גם תשיג מטרה חשובה ביותר בהורות מוצלחת: יצירת אווירה נעימה בבית, שבבסיסה התחשבות בצרכים וברצונות של כל אחד. זאת, להבדיל מאווירה אלימה או מאיימת הבאה לעיתים קרובות עם שתלטנות ומרות הורית, שמלמדת את הילד בעיקר להיות שתלטן וכוחני.

יהיו מי שיטענו כי הגישה השיווקית היא התרפסות של ההורה לפני הילד. בואו לא נתבלבל: אין ספק שיש כאן גישה שונה להורות מהגישה השמרנית ו/או הסמכותית, הטוענת שכיוון שההורה אומר, הילד צריך לבצע, אך אין מדובר בהתרפסות של ההורה. נהפוך הוא. ההורה הוא חכם יותר ועדכני יותר. בעולם העסקים, הרי נעריך ונכבד יותר עובד שהצליח למכור משהו ללקוח קשה במיוחד, ואף נבחר בו כעובד המצטיין. לא נקרא לו "מתרפס". אז מדוע כאשר זה מגיע להורות, מפעילים אמות מידה אחרות?
יהיו מי שיאמרו שהגישה השיווקית להורות כרוכה בהפעלת מניפולציה על הילד ויתייחסו לכך בחוסר נוחות. אכן, מדובר במניפולציה, אך מה רע בכך? הרי ילדים באופן מודע ובלתי מודע מפעילים מניפולציות על ההורים כבר בהיותם בני ימים אחדים: תינוק בן יומו המשתמש בבכי ככלי להבאת הורה הוא מניפולציה. ילד שיודע בדיוק מה מכעיס את ההורה ועושה זאת, גם הוא מפעיל מניפולציה.

כשבראשו של גבר עולה פתאום הרעיון להזמין את אשתו לקאריבים, הרעיון נראה לו מקורי ויצירתי, אך לעובדה שאשתו אמרה לו מדי שבוע בשבוע כבדרך אגב, כמה מתחשק לה לנסוע לקאריבים, כנראה היה קשר לכך. גם זו מניפולציה. אגב, מה הוא איפור, אם לא מניפולציה? מניפולציות היו כאן מאז ומעולם וימשיכו להיות בכל מישור של החיים. הגיע הזמן לתת להן לגיטימציה גם בתחום ההורות. לפחות בגישה זו להורות, המניפולציות יכולות להיות מנוצלות לאפיק חיובי של השגת שיתוף פעולה והרמוניה.

חברות מסחריות גילו מזמן את כוחם של הילדים כגורם משפיע על קבלת החלטות במשפחה, ועל אחת כמה וכמה, כשמדובר במוצר המיועד להם. חברות מסחריות יוצרות קבוצות מיקוד בקרב ילדים על מנת לזהות צרכים, העדפות, על מנת לבחון איזו אריזה מושכת יותר, איזה מבצע קידום מכירות מושך יותר ועוד. הסיבה שעל אריזות דגנים או חטיפים (לדוגמה) יש דמויות של חיות, היא שדמויות אלה מושכות את הילדים; הסיבה שבמתחם קניות מסוים מסתובבות דמויות של דיסני ומתחבקות עם הילדים, היא שהן מושכות לשם את הילדים. ילדים רואים פרסומות ומבקשים את המוצר שפורסם, כיוון שהפרסום משפיע עליהם. חברות משתמשות כיום בכלים שיווקיים כדי להשפיע על הילדים ולהביא אותם לנהוג באופן הרצוי להן. הגיע הזמן שגם הורים ינהגו כך.

בקליניקה, מצאתי את עצמי פעמים רבות מאמץ בהצלחה גישות מעולם הפסיכולוגיה השיווקית. מרבית ההורים מצאו שהגישה השיווקית מקלה עליהם מאוד: הורים נוטים לראות במאבקים שנוצרים בין הילד וההורה מבחן לטיב ההורות שלהם או ערעור של המעמד ההורי שלהם. זה בדרך כלל מוביל לתגובה ילדותית של ההורה ולהתדרדרות הסיטואציה. הגישה השיווקית להורות מאפשרת להורים לבחון את הסיטואציה באמות מידה אחרות, לאמץ זווית ראייה חיצונית, פחות רגשית, יותר מפוכחת, ולהוביל את הסיטואציה לסוף מוצלח. זה, יותר מכול, תורם להורה תחושת מסוגלות הורית ודימוי הורי חיובי.

הערה כללית:
הגישה השיווקית להורות אינה מתייחסת לפעוטות בגיל שבועות או חודשים ספורים, מאחר שבגילאים אלה עדיין לא קיימת ההתפתחות הקוגניטיבית המינימאלית הדרושה על מנת שהגישה השיווקית תעבוד ביעילות.


CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי


CBT- טיפול קוגניטיבי התנהגותי
מהו טיפול קוגניטיבי:

טיפול קוגניטיבי עוסק בזיהוי המחשבות היוצרות רגשות קשים והחלפתן במחשבות אחרות, מקדמות, שימנעו כניסה למצבים כמו דיכאון, חרדה או לחץ. טיפול קוגניטיבי בנוי על לימוד המטופל כיצד לטפל בעצמו. טיפול קוגניטיבי כולל ניתור (מעקב) אחר מחשבות, הקניית התובנה איך המחשבות משתלטות עלינו ואימוץ דרכים להשתלט על המחשבות השליליות.

 

מהו טיפול התנהגותי:

טיפול התנהגותי עוסק בשינוי דפוסי התנהגות והקניית התנהגויות יותר מקדמות / רצויות / נורמטיביות. במהלך טיפול התנהגותי נטו, עובדים רק על שינויים בהתנהגות מבלי להיכנס לעומק לסיבות או למניעים להתנהגות זו. מבחן המציאות מראה כי לגישה זו יש הצלחות רבות והיתרון הגדול שלה הוא שהיא קצרת מועד.

 

דוגמא לטכניקה נפוצה בתהליך טיפול התנהגותי, היא חשיפה, או חשיפה הדרגתית. טכניקה זו יעילה במקרה של פחדים וחרדות ספציפיים, כמו חרדה חברתית או חרדה מבעלי חיים. החשיפה יכולה להיות במציאות או בדימיון. החשיפה מלווה בהרפיה וקצב ההתקדמות שלה מותאם למטופל.

 

טיפול התנהגותי קוגניטיבי – CBT:

טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוכח מחקרית כתרפיה היעילה והמהירה ביותר בתהליך טיפול בדיכאון, לחץ וחרדה. הגישה הננקטת במהלך טיפול התנהגותי קוגניטיבי יוצאת מנקודת הנחה שמחשבה (מודעת או לא מודעת,) יוצרת רגש (כמו דיכאון או חרדה), ושמקור הקושי אותו חווה האדם, הוא בתפיסה, בחשיבה ובפרשנות הניתנת על ידו לאירוע מסוים. פרשנות זו יוצרת את האפקט הרגשי - בין אם הוא לחץ, חרדה, דיכאון או כל רגש שלילי אחר שמפריע בהתנהלות או בהנאה מהחיים.

 

דוגמאות ל 2 דפוסי חשיבה שיוצרים תקיעות:

הכל או לא כלום:  אדם שנכשל פעם אחת בראיון עבודה, מפתח אמונה כי הוא ייכשל בכל הראיונות הבאים - מה שמן הסתם אפשר שיקרה, בטח עם גישה כזו.

העצמה ומיזעור: ניפוח של מה שאין והקטנה של מה שיש (חצי הכוס הריקה). דוגמא: אדם שיש לו משפחה אוהבת, עבודה מאתגרת, בית מקסים, הכנסה יפה, מראה מושך, אבל אין לו תעודת דוקטורט מאוניברסיטה נחשבת. הדבר גורם לו להרגיש "לא שווה" או "פחות שווה", לרגשי נחיתות וכאילו זה רק עניין של זמן עד שיגלו כמה "מזוייף" הוא.

 

לחליפין, תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי בנושא ומתפרסם באתר זה ("הקשר בין זוגיות, הורות וקריירה") כיצד הצלחה בקריירה עלולה להיתפס כחסרת משמעות אם לא מקדישים את הזמן הנחוץ לילדים, ואי שביעות הרצון מהשגת השניים באופן האופטימלי, עלול להבטיח רק... אומללות.

 

במהלך טיפול פרטני, יש תהליך בו המטופל לומד לזהות את עיוותי החשיבה ה"תוקעים" שיש לו, ולומד לתת להם מענה בזמן אמת כדי להגיע לרמת תפקוד בריאה, נכונה ומהנה יותר מהחיים.

 

קריאה מומלצת:

הספר "מחשבות ורגשות" מאת ד"ר מתיו מקיי-ד"ר מרתה דיוויס-פטריק פנינג (הוצאת פוקוס).

 





טיפול בדיכאון


טיפול בדיכאון
כ-15% מהישראלים סובלים מדיכאון, רבים מתוכם לא מטופלים וחבל, כי טיפול בדיכאון אפשרי.

מהו דיכאון?

דיכאון הוא מצב נפשי שמתאפיין בירידה במצב הרוח, עצבות, יאוש, ירידה במוטיבציה, בכוחות וביכולות. כאשר אלה נמשכים לאורך זמן, או מופיעים בעוצמה חזקה, או כאשר משתבש את התפקוד היומיומי והחברתי של האדם, מדובר במצב הדורש טיפול בדיכאון.


דיכאון קליני, שאיננו דיכאון חולף או דיכאון קל, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר. על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון, ותחילת תהליך של טיפול בדיכאון


אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם כלפי עצמם (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (סבורים שהזולת לא אוהב אותם ולא מעוניין בקרבתם).


טיפול בדיכאון:

מחקרים מוכיחים כי הגישה הטיפולית היעילה ביותר לטיפול בדיכאון היא טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

ברמת דיכאון חמורה ולפעמים גם בינונית, חשוב לשלב טיפול תרופתי עם הטיפול ההתנהגותי קוגיניטיבי


שאלון להערכת רמת הדיכאון:

שאלון לבחינת רמת הדיכאון (לפי בק) נועד להעריך את רמת הדיכאון הגורמים לדיכאון.

במהלך הטיפול, מטופל ממלא שאלון זה בזמנים שונים, בכדי לבחור את  השיפור במצב הדיכאון.

(להצגת השאלון לחצו כאן: "שאלון דיכאון").


אתם מוזמנים למלא שאלון זה ואם אתם מקבלים ציון שלפיו אתם ב"דיכאון", אתם מוזמנים להתקשר ולעשות את הצעד הראשון כדי לעזור לעצמכם לצאת מהדיכאון.



טיפול בדיכאון- קריאה מומלצת "בוחרים להרגיש טוב" מאת ד"ר דייויד ד. בארנס (הוצ' פסגות).



 

טיפול בדיכאון - מקרה לדוגמא:

רובי (שם בדוי) בן 30, רווק, לוקה בדיכאון ונמצא בתקופת לימודים. הוא גם שותה הרבה אלכוהול ולמרות שנגמל בעבר, פרק זה עדיין לא מאחוריו ומדי פעם הוא נוהג לשתות. במצבים כאלה הטיפול    התרופתי שלו מופסק ולכן אינו מאוזן תרופתית. רובי ישן הרבה. כשאינו ישן, את זמנו החופשי הוא מעביר בצפייה בסרטים, קריאת ספרים. בסופי שבוע הוא גם נוהג לשתות מדי פעם. לרובי יש בעיות בזיכרון, בריכוז ובשליפת מידע. פעמים רבות הוא משיב כי אינו זוכר פרטים, או כי אינו יכול להשיב על שאלות הדורשות התעמקות. לרובי אין חברים. הוריו אינם מהווים סביבה תומכת. אם כבר, הם מערערים את מעט האמונה שעוד יש לו בעצמו ומחלישים אותו.

 

רובי מאמץ עיוותי חשיבה רבים: הכל או לא כלום, הכללה מוגזמת, פילטר שכלי, פסילת החיובי, מסקנות מוטעות – ניבוי העתיד, העצמה ומיזעור. כל אלה מביאים אותו להיות פאסיבי מאוד.


עיוותי חשיבה שזוהו אצל רובי/ היבט קוגניטיבי:

  • הכל או לא כלום: הסתכלות של שחור או לבן תוך התעלמות או התכחשות למצבי ביניים. לדוגמא: רובי עושה פעילות גופנית לעיתים רחוקות. כשעולה בו רצון לבצע זאת, הוא בדרך כלל לא מגיע לביצוע מתוך מחשבה שאין טעם בפעילות גופנית חד פעמית שאין לה המשך אינטנסיבי.

  • הכללה מוגזמת: לדוגמא: בשנים האחרונות רובי לא סיים קורסים שהתחיל בהם (3 פעמים) ומזה הוא מכליל כי הוא לא מצליח לסיים שום דבר שהוא מתחיל בו (בעוד שהיו קורסים שהצליח לסיים).

  • פילטר שכלי: היתפסות לפרטים שליליים ופרשנות המצב כולו כשלילי על פיהם. לדוגמא: רובי יודע שיש לו בעיה נפשית ומאמין כי לא יהיה סיכוי שיימצא עבודה בגלל זה, למרות שיש לו יכולות וכישורים בתחום.

  • פסילת החיובי: הפיכת חוויות ניטרליות או חיוביות לחוויות שליליות. לדוגמא: רובי מתקשה להגיע ללימודים 1-2 פעמים בשבוע אך בשאר הימים הוא מגיע ויותר מקרים גם מתפקד היטב. הוא זוכר בדרך כלל רק את הפעמים שאינו מגיע או את המצבים בהם קשה לו להתרכז.

  • מסקנות מוטעות – ניבוי העתיד: ברגעים מסוימים, רובי מאמין ביכולותיו המקצועיות, אך נוכח המצב בו יש ימים שקשה לו לתפקד, הוא מאמין כי לא יוכל להחזיק מעמד בשום מקום עבודה.

  • העצמה ומיזעור: ניפוח עוצמתם של טעויות או חסרונות ומיזעור משמעות היתרונות. לדוגמא: רובי יכול להתקשות בלימודים בפיתרון תרגיל מסוים ולהסיק מכך שמה שיש לו להציע הוא מאוד מוגבל ולא אטרקטיבי, בעוד שמדובר בתרגיל שאינו כה משמעותי.

 

רובי פועל לפי אמונת יסוד אוטומטית כי אמנם יש לו רצון ומוטיבציה, אך אין לו יכולת להצליח בתוכניותיו. אלה מביאים אותו לחוש תסכול וייאוש מהחיים. רובי לא מאמין כי יש לו יכולת אמיתי לשנות את מצבו ומיקוד השליטה שלו חיצוני (Dobson, 2001).

 

במבחן דיכאון של ברנס שנערך בתחילת הטיפול, רובי קיבל דירוג של  40 (מתוך 100).

בתום אבחון המצב הקיים, סיכמתי עם רובי את הבעיות שהעלה כמלוות אותו:

  • להתחיל לעשות ולא רק לחשוב על לעשות. רובי מתאר ומדווח על תפקוד לקוי. 

  • לעיתים קרובות (1-2 פעמים בממוצע בשבוע) יש לו קושי לקום בבוקר ולהיות אקטיבי. פעמים רבות בלימודים הוא לא מרוכז... 

  • חוסר יכולת לסיים דברים שמתחיל בהם 

  • תחושת כישלון - חוסר בטחון עצמי ותחושת אכזבה מתמדת מעצמו ומיכולותיו - חוסר אמונה ביכולתו להשיג הישגים 

  • דיכאון המלווה גם במחשבות התאבדות (ללא כוונת ביצוע) 

  • להיות מסוגל לראות גם דברים טובים כשהמצב בסך הכל רע

  • היעדר חברים/קושי ביצירת קשרים חברתיים

  • התמכרות לאלכוהול

  • זהות מינית לא ברורה

הבעיות השונות שהועלו על ידי רובי קשורות זו בזו.

 

מיקוד הבעיה לטיפול:

כדי להתמקד, ביקשתי מרובי לקחת את רשימת הבעיות הנ"ל שהעלה ולבחור מהן בעיה אחת בה נתמקד. רובי ביקש להתמקד בשיפור היכולת לראות גם דברים טובים כשהמצב בסך הכל רע.

 

מטרות משנה שהוגדרו לטיפול:

·     שיפור בתחושת הדיכאון, הפסימיות והכישלון

·     ניטרול המחשבה המשתקת כי כל העולם נגדו וכי אין לו נקודות אור

·     הגדלת הסיכוי לעשייה

·     חוסר יכולת לסיים דברים שמתחיל בהם

 

טיפול בדיכאון - התהליך הטיפולי

הטיפול התמקד באיתגור המחשבות האוטומטיות של רובי, שהביאו אותו לאמץ דימוי עצמי מאוד נמוך ולאבד אמונה ביכולותיו. בוצע תהליך של זיהוי המחשבות האוטומטיות, הלא רציונאליות/לא אופרטיביות, והחלפתם במחשבות ריאליות ומציאותיות יותר. במקביל, רובי למד הרפיה גופנית ולקח על עצמו משימות התנהגויות להפעלת השרירים. אלה הביאו את רובי לשפר את תפיסת הדימוי העצמי שלו, את האמונה ביכולותיו ולשיפור ברמת הדיכאון שלו.

 

טיפול בדיכאון- התנהלות הטיפול:

הטיפול כלל 15 פגישות. רובי שיתף פעולה. רובי היה מאוד רציני ואחראי. כל דבר הוא לקח ברצינות רבה. גם בעת לימוד תרגילי הרפיה הוא התאמץ כל כך לבצע כל נשימה נכון, עד שהמאמץ שהשקיע בביצוע לא איפשר לו להירגע והיה צריך להרגיע אותו כדי לבצע משימת הרפיה.

לא הרגשתי כי נוצרה מערכת יחסים טיפולית טובה המבוססת על אמון. חשתי כי יש שבריריות במערכת היחסים הטיפולית נוכח חוסר היכולת שלי לסמוך על כך שיגיע לכל פגישה וחוסר נכונות חלקית לשיתוף פעולה כמוסבר לעיל.

 

במקביל לאלה, רובי נהג לחלוק עמי הגיגים פילוסופיים ופסיכולוגיים אותם שאב מספרים, מטפלים קודמים. הטיפול מול רובי היה אמור להתבסס על טבלאות שהוא ממלא בבית. בפועל, רובי לא עמד במשימה זו ותרץ זאת בכמה אופנים: לא זוכר, אין כוח, מתיש מדי....   שאלות רבות היורדות לעומק הדברים (למשל, בקשת הבהרה על מה הוא חושב או מה הוא מרגיש במצבים של קושי) גררו תשובות של "לא יודע". נוכח מצבו הנפשי, אפשר שבאמת לא הצליח לגייס כוחות כדי להתמקד בשאלה ולהתכנס לתשובה, אך אפשר כי תשובות אלה מביאות לידי ביטוי את חוסר האונים וחוסר הרצון להתגייס לחשיבה ולתגובה.

 

טיפול התנהגותי קוגניטיבי - קווי פעולה:

  • שלב ראשון היה הגדרת הבעיה של רובי, תוך יצירת הקישור בין הבעיה שעומדת במרכז הטיפול לבעיות אחרות שהעלה.

  • העצמת ההבדלים בין תפישתו לבין המציאות ע"מ לגרום למוטיבציה. רובי חש שסיום הלימודים שלו עומד בסכנה נוכח חוסר היכולת שלו לסיים דברים שהוא מתחיל בהם, במיוחד לימודים – וזאת על סמך ניסיון העבר מאז חלה. העובדה כי הוא עמד לפני סיום הלימודים כאילו נדחקה. הוא גם לא האמין שהדבר יקרה בפועל.

  • אתגור מחשבות אוטומטיות. באופן ספציפי, איתגור התוויות/ההכללות ועיוותי החשיבה שרובי עושה: לדוג': תפיסת עצמו כמי שאף פעם לא מסיים שום דבר. האם זה נכון? האם אף פעם לא סיים קורסים? הרי הוא כן סיים קורסים מסוימים. האם אף פעם לא סיים דברים אחרים, כמו ספר? כן סיים. 

  • עדיף מעט על כלום: איתגור עיוות החשיבה של רובי כי אם אי אפשר להתמיד בפעילות מסויימת אז אין טעם לעשותה אפילו קצת (לדוגמא: פעילות גופנית). חשיבה על השאלה האם יש תועלת בפעילות אחת על פני חוסר פעילות בכלל. האם באמת כלום עדיף על קצת אם אי אפשר הכל.... עודדתי את רובי לעשייה ושמנו מטרות כמו: פעילות גופנית לפחות פעם בשבוע, ללכת למעביד פוטנציאלי ולהציג עצמו לפחות פעם בשבוע וכו'.

  • אתגור תפיסת המציאות, שנועד להביא את רובי לתפיסת מציאות יותר אובייקטיבית. לדוגמא: רובי הרגיש שהוא כשלון ושהוא נכשל בלימודים. שאלתי אותו אם מקום לימודיו משאיר בתוכנית תלמידים שנכשלים? השיב שלא. ביקשתי שיסביר את הסתירה. השיב שלא ממש נכשל. הציונים נמוכים יחסית לשאר התלמידים בכתה. שאלתי אם יש תלמידים שמקבלים ציונים נמוכים ממנו?השיב שכן.... דיברנו על "עיגון ותיקון" – האופן בו נקודת ההשוואה שלנו קובעת את הפרשנות שאנו נותנים לדברים.... 

  • עבודה על תפיסת הערך העצמי: ובי מאמין כי הוא מצליח בלימודים בגלל מזל ובגלל המערכת התומכת. לא בגלל כוחותיו או יכולתו. איתגרתי מחשבות אלה באמצעות תשאול סוקרטי ורובי הגיע למסקנה כי בלי יכולת או כישרון מסויים שיש לו הוא לא יכול היה להצליח בלימודים. אם הוא מצליח בלימודים. במקרים כגון אלה ביקשתי את רובי לתלות שלטים בחדרו עם משפטים כמו: "אני קצת מוכשר", "אני עומד לסיים את הלימודים" כדי שיהוו מענה לתפיסות השליליות שלו את עצמו. פעילות זו נועדה בין השאר להביא להקלה בתחושת הדיכאון שליוותה את רובי בעקבות טעויות החשיבה שלו.

  • שיפור האקטיביות והיוזמה ע"י עשייה ההתנהגותית: לימדתי את רובי הרפיה בשיטת ג'ייקובסון. מאחר ורובי מדווח על חוסר אנרגיות וחוסר מוכנות להפעיל את גופו, לימדתי אותו הרפיה גופנית. הרפיה זו שעוסקת בכיווץ ושיחרור השרירים גורמת לו לפעול. רובי מאוד התחבר לגישה זו וביקש במפגשים רבים לתרגל אותה יחד במפגש. במקביל, עודדתי את רובי לבצע פעילות גופנית מול הטלוויזיה או באוטובוס: דחיפת הרגליים החוצה בעוד הידיים מנסות לדחוף אותן אחת אל השניה וכו'. תרגילים אלה נועדו ליצור לו הזרמת אנדרנלין בגוף ולהכניסו למצב אקטיבי במקום הפאסיביות בו היה שרוי קודם לכן.

טיפול בדיכאון - תוצאות:

  • רובי הפך פחות מדוכא. ציונים במבחן הדיכאון מראים על מגמת ירידה מתמשכת החל מפגישה חמישית.

  • רובי אופטימי יותר באשר ליכולתו להשתלב בשוק העבודה. הוא גם מתרגש לקראת סיום הלימודים כאשר התנסות חיובית זו כבר לא תאפשר לו לתפוס את עצמו ככישלון בכל הקשור ללימודים.

  • רובי ממשיך בהרפיות הגופניות ובתרגילי ההתעמלות ה"קטנים" שלא דורשים התארגנות מראש.

  • רובי מודע יותר לעיוותי החשיבה שלו ולומד להפעיל ביקורת עצמית ולאתר אותם מבעוד מועד.



טיפול בחרדה


טיפול בחרדה

מהי חרדה? 

חרדה היא מצב נפשי שמתאפיין בלחץ שיש לו גם ביטוי פיזי (כמו דופק מואץ, קוצר נשימה, הזעה, רעד, תחושת יובש בפה, כאבים במקומות שונים בגוף ועוד) וגם ביטוי חשיבתי (מחשבות חוזרות ונשנות/אובססיביות סביב נושא החרדה) כאשר למחשבות מיוחסת בדרך כלל משמעות הרסנית. הרבה פעמים אנשים שסובלים מחרדות מרגישים שהם "הולכים למות".

מצב חרדתי עלול להכניס את האדם למצב דיכאון, יאוש, ירידה במוטיבציה ועלול גם לפגוע ביכולת התפקודית. החרדה היא כפולה: פעם אחת מהמצב המלחיץ עצמו, ופעם שניה ממה שהיא מעוללת לאדם. הדבר מוביל לכך שהרבה פעמים מי שסובלים מחרדה מפתחים חרדה מהתקף החרדה עצמו.

מי שחווים חרדה לאורך זמן, עלולים להרגיש גם פגיעה בדימוי העצמי שלהם, בתחושת המסוגלות שלהם וביכולתם לנהל חיים תקינים בזכות עצמם או עם בני זוג שלהם. במצבים כאלה, על אחת כמה וכמה, מומלץ להגיע לקבל טיפול בחרדה.

כל אדם יכול לחוות חרדה או חרדות שונות ולחיות איתן בשלום מבלי לקבל כל טיפול. חרדה דורשת טיפול כאשר היא מפריעה לתפקוד התקין או הנורמטיבי של האדם.


חרדה נמצאת גם בבסיס הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (כמו למשל חרדת ניקיון).


החרדות הנפוצות אצל נוער ומבוגרים הן: חרדה חברתית, חרדת קהל, חרדת בחינות, קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים), חרדה מבעלי חיים, חרדת ביצוע, חרדת טיסות.


חרדות אצל תינוקות/ילדים קטנים הן חרדות מסוג שונה, למשל: חרדת נטישה, חרדת זרים, פחד מללכת לישון, פחד מחלומות רעים, פחד ממפלצות, מגנבים וכו'. חרדות אלה ניתנות לטיפול בדרך כלל על ידי הדרכת הורים.


טיפול בחרדה:

מחקרים מוכיחים כי הגישה הטיפולית היעילה ביותר לטיפול בחרדה היא טיפול התנהגותי קוגניטיבי.

ברמה גבוהה של חרדה מומלץ לשלב גם טיפול תרופתי.

במסגרת טיפול בחרדה המטופל לומד לשלוט על החרדה שלו, במקום להישלט על ידה או לפחד ממנה.


טיפול בחרדה- מבנה הפגישות:

מבנה הפגישות נקבע לפי עוצמת החרדה וההשפעה שלה על התפקוד של הפונה:

ברמת חרדה גבוהה המפריעה מאוד לתפקוד יהיו 2-3 פגישות בשבוע. במקרים חריגים יתקיימו פגישות תכופות יותר.

ברמת חרדה נמוכה-בינונית שלא מפריעה ליכולת התפקודית של הפונה באופן משמעותי, ניתן להסתפק בפגישה שבועית אחת.


טיפול בחרדה- הגישה הטיפולית

הגישות ל טיפול בחרדה בהן אני משתמש מותאמות לכל פונה וביניהן: הגישה ההתנהגותית, הגישה הקוגניטיבית. במסגרת גישות אלה נעשה שימוש בטכניקות כמו: ניתור מחשבות, הרפיה, חשיפה הדרגתית, הצפה.

במקום בו הפונה מתקשה לעשות עבודה התנהגותית קוגניטיבית, אפשר להגביר את היעילות על ידי שילוב טכניקה נוספת הנקראת EFT -Emotional Freedom Technique. טכניקה זו פועלת בשני מישורים: קבלה עצמית ו"תכנות מחדש" של התגובות הפיזיולוגיות והמוחיות למושה החרדה.

הטיפול דורש תרגול בבית. 

הקלה מורגשת בדרך כלל כעבור 2-5 פגישות.

משך הטיפול תלוי במוטיבציה של המטופל וביכולותיו.



טיפול בחרדה - קריאה מומלצת"מלחץ להצלחה" - מאת לוסינדה באסט בהוצאת פוקוס.



ייעוץ זוגי / טיפול זוגי


ייעוץ זוגי / טיפול זוגי

סיבות עיקריות לפניה לייעוץ זוגי / טיפול זוגי:

הסיבות העיקריות לקונפליקטים, מריבות, ריחוק בין בני זוג ופניה לטיפול זוגי הן תחושה שבן הזוג לא רואה/מבין אתכם ולא מתחשב בכם או בצרכים שלכם, או בציפיות שלכם, מחלוקות על כסף ועל ניהול כסף, אופי ותדירות יחסי המין וחינוך הילדים.

מה לגבי בגידה? בגידה יכולה להיות הסיבה לקושי ולהגעה לטיפול זוגי, אך היא גם יכולה להיות תוצאה של קושי בזוגיות. לא תוצאה לגיטימית אמנם (אלא אם בני הזוג בוחרים בזוגיות פתוחה), אך תוצאה שניתנת להסבר. בדרך כלל, בגידה מצדיקה פניה לקבלת טיפול זוגי ושיקום היחסים, אלא אם אחד מבני הזוג משוכנע מעבר לכל ספק כי אינו רוצה בכך. במקרה כזה אין טעם בטיפול זוגי אך אפשר לשקול ייעוץ פרטני בהקשר הזוגי.


מה קורה בתהליך של ייעוץ זוגי / טיפול זוגי:

טיפול זוגי הוא תהליך בו מתגלים הרבדים העמוקים יותר שנמצאים בלב הוויכוחים, התסכול או הקושי. טיפול זוגי עוזר לזכור ולהבין למה ואיך בכלל התחברתם יחד. טיפול זוגי מאפשר לבני הזוג להבין מה השתבש בדרך ולמה זה השתבש. בדרך כלל מדובר בדפוסי מחשבה ותגובה אוטומטיים שעלו עוד כשהייתם ילדים. דפוסי התנהגות אוטומטים אלה עומדים בדרך כלל בבסיס הקושי הזוגי ונידונים בתהליך טיפול זוגי.

טיפול זוגי עוזר לכל אחד מבני הזוג להכיר טוב יותר ולעומק את הרגישויות של כל אחד מבני הזוג. הוא גם עוזר לכל אחד להבין ולהיות יותר מודע לאוטמטים המחשבתיים וההתנהגותיים שלו ושל בן/בת הזוג. היכרות זו היא המפתח לצמיחת הזוגיות, ממקום של הבנה, קבלה ואמפתיה. ברגע שאדם יודע למה הוא חושב את מה שהוא חושב ולמה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, קל יותר לעשות בחירה לשנות את התפיסה וההתנהגות שלו.


נקודת המפתח היא לעבור ממצב שבו אנחנו נשלטים באופן בלתי מודע על ידי העבר ועל ידי בני הזוג, למצב שבו אדם הופך להיות יותר שולט ואחראי על מה שקורה לו. תהליך טיפול זוגי עוזר להשיג זאת ולהביא לתחילתה של צמיחה אישית שמובילה לצמיחה של הזוגיות.

תהליך טיפול זוגי יצליח עם כל אחד מבני הזוג מוכן להשקיע כדי לשפר את הזוגיות, ולא רק מצפה שהשיפור יקרה או יגיע מעצמו.


ייעוץ זוגי קצר מועד:

ייעוץ זוגי קצר מועד מתבסס על הגישה ההתנהגותית קוגניטיבת, שבמידה רבה, גם גישתו של הנדריקס (אימאגו) שייכת אליה. בגישה זו של ייעוץ זוגי, מנסים להבין מה עומד מאחורי הציפיות והצרכים הלא מסופקים של כל אחד מבני הזוג, מזהים מה החלק של האדם עצמו בהשגת צרכיו ורצונותיו, ובמה יכול בן הזוג השני לתרום להשגתם של אלה. במקרים רבים, די ביעוץ זוגי כזה כדי להשיג שיפור משמעותי ביחסי הזוגיות. במקום בו יש קושי לבני הזוג להתחבר לרצונות ולצרכים האמיתיים שלהם, או אם יש להם קושי לקחת חלק פעיל בהשגתם עבור עצמם, או בניתנתם לבן השוג השני, מתחיל תהליך טיפול זוגי מעמיק יותר שנועד להשיג את המרכיבים הללו, הנחוצים להצלחת התהליך.


ייעוץ זוגי / טיפול זוגי - מבנה הפגישות:

הפגישה הראשונה במהלך טיפול זוגי היא פגישה עם שני בני הזוג, אלא אם יש מקרה בו אחד מבני הזוג מסרב לשתף פעולה. אז תהיה פגישה רק עם אחד מבני הזוג.

רוב הפגישות בתהליך הטיפול הזוגי מתבצעות בזוג, כאשר חלק מהפגישות, לפי הצורך יהיו יחידניות. אם בן/בת הזוג מסרבים להגיע ולקחת חלק במהלך הטיפול הזוגי, בין אם מההתחלה ובין אם במהלך המפגשים, ניתן לקיים פגישה פרטנית עם בן הזוג המעוניין בטיפול, ויחד לבחון דרכים לגיוס בין הזוג השני למפגשים. והיה וזה מצליח, הטיפול הזוגי ממשיך בזוג. והיה וזה לא מצליח, יש מקום לבחון המשך טיפול רק של הצד המעוניין בתהליך. במקרים רבים, גם שיחות כאלה יכולות ליצור שינוי בזוגיות, כי מספיק שאדם אחד ישנה משהו, כדי ליצור שינוי גם אצל השני. תהליך טיפול זוגי יכול להתבצע לכן גם בנפרד.


ייעוץ זוגי / טיפול זוגי - הגישה הטיפולית

הגישות לטיפול זוגי בהן אני משתמש מגוונות ומותאמות לאופי הזוג. ביניהן: נרטיבית, אימאגו, אדלריאנית.



טיפול זוגי / ייעוץ זוגי - קריאה מומלצת:

"סוד הקשר הזוגי", מאת צפי ועמוס צור בהוצאת כתר.

"לבסוף מוצאים אהבה" מאת ד"ר הארוויל הנדריקס (גישת האימאגו).




הקשר בין זוגיות, הורות וקריירה- מקרה מדגים של ייעוץ זוגי

(השמות המופיעים בדויים).

אלון (35) וליאורה (34)  הגיעו ליעוץ זוגי. לזוג ילד אחד בן שלוש (יובל). ליאורה נמצאת בתחילת הריון שני. בני הזוג גרים בתל אביב. אלון אקדמאי, בעל מקצוע חופשי ולפני שנתיים פתח עסק עצמאי. יום עבודה רגיל שלו מתחיל בתשע בבוקר ונגמר בתשע בערב אך לעיתים קרובות זה ממשיך מהבית בשיחות טלפון או בהתכתבות בדוא"ל.


ליאורה, אקדמאית, עובדת בתחום ההייטק בתפקיד בכיר בירושלים. הקריירה מאוד חשובה לה. עד לפני הלידה היא עבדה כל יום לפחות עד השעה שמונה בערב. כשאלון החל לעבוד כעצמאי, הם הסכימו שהוא ישקיע בעסק את מרב זמנו ויהיה פחות בבית. אלון אחראי על יובל בבוקר. הוא דואג שיובל יקום, יתארגן ולוקח אותו לגן – מה שמאפשר לליאורה לצאת מהבית בשש בבוקר ולהתחיל מוקדם את יום העבודה שלה. ליאורה חוזרת פעמיים בשבוע מוקדם (בחמש) ומוציאה את יובל מהגן. בימים האחרים היא מגיעה בשעה שבע ומספיקה להיות עם יובל שעה-שעתיים עד שהוא הולך לישון. כשההורים עסוקים, אמא של ליאורה נמצאת עם יובל.


על פניו, נשמע שהעניינים מתקתקים כראוי ובכל זאת, הם הגיעו ל ייעוץ זוגי. מסתבר שהחלו לצוץ בקיעים בסידור הנוכחי. אלון מרגיש שיש כנגדו טענות, במיוחד כלפי היעדרותו מהבית והעובדה שהוא כמעט ולא תורם להתנהלות הביתית. לטענתו, יש ציפייה שהוא יכפר על ההיעדרות שלו מהבית בכך שבסוף השבוע, הוא יהיה כל הזמן עם ובשביל המשפחה. מתסכל אותו שאין לו זמן לעצמו. מתסכל אותו גם שכשהוא כבר רוצה להיות עם יובל בסופשבוע, יובל "דוחה" אותו ומעדיף להיות עם ליאורה או עם סבתא. כדי לפתור מצב זה, הוא לוקח את יובל לטיולון שאמור ליצור זמן איכות של שניהם ביחד. ביציאות אלה, יובל מרבה לבקש ממנו לקנות לו דברים שונים. כדי לא לאכזב את יובל וכדי לא להסתכן ב"קלקול" הזמן שלהם ביחד, אלון קונה ליובל את כל מה שהוא רוצה (אחרי הכל, בשביל מה הוא עובד כל כך קשה?) אלון לא רואה בקניות האינסופיות האלה כל בעיה אך ליאורה רואה התנהגות זו כמתירנית וחסרת גבולות. היא מרגישה שהיא הופכת להיות היחידה ששמה ליובל גבולות ולכן נתפסת כ "רעה" שבחבורה. ליאורה גם מציינת בכעס מהול בתסכול את המצבים בהם אלון מגיע הביתה רגע לפני שיובל נרדם, ואז הוא מרשה לעצמו לעזור ליובל להתעורר מחדש לעוד שעה של משחקים. אלון כועס שליאורה לא מפרגנת לו את הזמן הזה, הרי הוא בקושי נמצא עם יובל...


ליאורה מצרה על כך שהיא לא "נמצאת עם הילד שלה בבוקר". מפריע לה שיובל מקשיב יותר לאמא שלה מאשר לה ועושה לה "דווקא" פעמים רבות. לרוב הדברים שהיא אומרת הוא מגיב ב"לא" – דבר שלא קורה בקשר שלו עם אמה. היא מתחילה יותר להתייחס למחיר שהיא משלמת על הקריירה שלה, ביחסים עם יובל וגם עם אלון. הדבר מוביל אצלה להתפתחות רגשות אשם – רגשות שמועצמים נוכח החשש מהעתיד לבוא כשיהיו להם שני ילדים.

הדילמות בשילוב קריירה והורות

הדילמות שמציגים יובל וליאורה, לא קשורות רק להורות שלהם. הקריירה התובענית של ההורים והדרישה לתפקד כראוי גם בשאר תחומי החיים (בית, משפחה, חברים וכו'), גורמת לכל אחד מהם להתעניין פחות ופחות בבן הזוג וגורמת לריחוק בינם. יש קשר ישיר בין השלכות הסוגיות ההוריות על הזוגיות ובכך התמקד ה- ייעוץ זוגי.


ליאורה ואלון הם דוגמא לכך שהרבה פעמים אנחנו עושים בחירות שמתאימות לנקודת זמן מסוימת בחיים, אבל לא מספיק רגישים לאתר את הרגע שהן כבר לא מתאימות לנו או שהן צריכות לעבור שינוי. לדוגמא: עם יציאת אלון לעצמאות הסכימו בני הזוג שאלון יהיה כמה שצריך בעבודה, אך הם לא הגבילו תקופה זו בזמן. אלון אומר שחשוב לו גם להיות עם המשפחה שלו, אך חשיבות זו מקבלת ביטוי יותר תיאורטי ממעשי כי מבחן המציאות מראה שהוא לא שוהה יותר זמן עם משפחתו. כשליאורה אומרת לאלון שהיא מצפה שגם הוא יגיע לקחת את יובל מהגן פעם בשבוע, גם בשביל הקשר שלו עם יובל וגם כדי להקל עליה, אלון מרגיש מותקף, לא מוערך ושדורשים ממנו יותר מדי. נושאים אלה עלו בין השאר בתהליך ייעוץ זוגי.

ייעוץ זוגי

בתהליך של ייעוץ זוגי, לאחר שאלון הצליח לשים בצד את האגו והפרנציפים, הוא הצליח יותר לראות (ופחות להדחיק) את המחיר ההורי והזוגי שהוא משלם על היותו שעות כה רבות בעבודה, ואת הרווח שיהיה לו בהגברת הנוכחות שלו בחיי בנו. אלון הביע רצון לקחת על עצמו יום אחד בשבוע שבו הוא יגיע הביתה בשעה חמש, יוציא את יובל מהגן ויהיה איתו ועם המשפחה כל הערב. הוא גם מגיע עוד יום אחד בשעה שמונה בערב כדי להיות עוד שעה עם יובל וליאורה (לפני שיובל כמעט נרדם). מסתבר ששינוי זה לא "מוטט" את העסק שלו ובעצם, לא יצר כל שינוי מובחן בפעילותו העסקית.


ליאורה הבינה בתהליך של ייעוץ הזוגי, שהתמקדות ברגשות האשם, מביאה אותה לחיות את ה"הפסד" (את מה שאין) במקום את ה"רווח" (את מה שיש). רוב האנשים מחפשים דרכים שיאפשרו להם לא לשלם מחיר ועדיין ליהנות מהרווח וכשהם עושים זאת, הם עסוקים מדי במחיר במקום ליהנות מהרווח. אנשים חיפשו וממשיכים לחפש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אי אפשר לעשות זאת, לא עם עוגה ולא בחיים. ההתעקשות והעיסוק המתמיד בלהשיג את הבלתי אפשרי, יוצרת תחושת תסכול מתמדת שפעמים רבות מובילה לדיכאון. ליאורה למדה לקבל את המחיר כחלק מהבחירה ולחיות אתו בשלום. היא למדה לוותר על רגשות האשם ולהוקיר את מה שהיא כן משיגה במקום להתמקד במה שהיא לא מספיקה לעשות, או לא עושה מספיק טוב.


בעוד שאלון וליאורה נעזרים בסבתא, זוגות רבים נעזרים באופר. יש מקרים בהם דמות המטפלת תהפוך להיות יותר דומיננטית בחיי הילד מאשר דמות ההורה, אך הדבר אינו מחויב המציאות. תופעה זו מתרחשת בעיקר במקומות בהם ההורה מפנה מקום למטפלת, אינו סמכותי ולא נמצא שם כדי לטעון לקשר חזק ומשמעותי יותר עם הילד. ילדים שלא רואים את ההורה שלהם במשך כמה ימים ברציפות, או שרואים אותו לפרק זמן קצר בלבד, נוטים להגיב במרדנות כלפי הורה הנעדר. יש לראות בהתנהגות כזו קריאה לעזרה ולנוכחות של ההורים ולא התרסה לשמה או מלחמת כח. במקרים אחרים, ראיתי אצל ילדים להורים "נעדרים" תופעות מוגברות של התעוררות בלילה או הרטבה לילית. גם אלה נובעים בדרך כלל ממצוקה רגשית ונועדו לקבל התייחסות הורית – ולו גם בשעות הלילה.


במהלך תהליך ייעוץ זוגי שליאורה ואלון קיבלו התמקד בשלושה צירים: לחיות בשלום עם המחיר במקום להילחם בו כל הזמן, לוותר על רגשות האשם ולשקם את הסמכות ההורית. בדרך, עסקנו גם בהפרכת מיתוסים אבסורדיים, כמו הרצון להיות בו זמנית, גם הורה מושלם וגם מנהל מושלם, בזמן שברור לכל, שאין דבר כזה "מושלם" – ולו גם רק באחד מתחומים אלה. בתום היעוץ זוגי, אלון וליאורה הצליחו להגיע לאיזון בחיי הקריירה והמשפחה. איזון זה נבע מאימוץ העקרונות שיוצגו להלן, אותם אתם יכולים ומוזמנים לנסות על עצמכם:

  • התחברו לאמת הפנימית שלכם והגדירו את סדרי העדיפויות שלכם מבחינת הקצאת זמן שלכם. בידקו האם הכנסתם לרשימה את זמן עם עצמכם שלא קשור לקריירה, זמן לבן/בת הזוג, לחברים, למשפחה, לשינה.

  • עשו תרשים פאי (תרשים א') ורישמו בו כמה שעות בשבוע אתם רוצים להקדיש לכל מרכיב. וודאו שהשעות שרשמתם נמצאות בהלימה לסדר העדיפויות שיצרתם. אם לא, עדכנו את סדר העדיפויות או את חלוקת השעות.

  • עשו תרשים פאי אחר (תרשים ב') ורשמו בו כמה שעות ערות שבועיות בפועל כיום, אתם מקדישים לכל מרכיב. זה הזמן להסתכל למציאות בעיניים: האם אתם קרובים לחלוקת השעות הרצויה שלכם. אם לא, בידקו מה אתם צריכים לעדכן.

  • ראו בבהירות את המחיר של הבחירות שלכם ושל סדר העדיפויות שלכם: המחיר הוא בזמן שנותר למרכיבים שנמצאים נמוך יותר בסדר העדיפויות. למדו את עצמכם לקבל מתוך השלמה מחיר זה. למדו את עצמכם לוותר על רגשות האשם בגין מחיר זה. אם אתם לא יכולים לוותר על רגשות האשם, ארגנו מחדש את סדר העדיפויות שלכם. אתם צריכים להגיע לסדר עדיפויות שתפרגנו לעצמכם את מחירו, אחרת – לא תגיעו לאיזון.

  • הציבו מול עינכם את המשוואה הבאה: עמידה בתרשים הפאי האידיאלי שיצרתם (תרשים א'), היא סיבה מצוינת להרגיש סיפוק ואושר מכך שאתם באיזון הרצוי לכם. במקום לשאול את עצמכם "האם אני נמצא מספיק זמן עם הילדים?" או "האם אני צריך להשקיע יותר בעבודה?", שאלות שהמחשבה עליהן רק תציף את חוסר הסיפוק ורגשות האשם, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: "האם אני מצליח לעמוד בתרשים הפאי שיצרתי?". אם השבתם בחיוב, פרגנו לעצמכם תחושת סיפוק, אושר ואיזון.

  • עדכנו את רשימת המרכיבים של חייכם, סדר העדיפויות שלכם ואת תרשים הפאי שיצרתם עם השתנות הנסיבות אצלכם. עשו זאת תוך שיתוף בן/בת הזוג והילדים, כי כל שינוי שאתם עושים אצלכם יקרין גם עליהם.

  • חפשו דרכים להקטין את ה"מחיר" של סדר העדיפויות שלכם. למשל, אם אתם מעט זמן עם הילדים, דאגו שיהיה לכם מחליף שלילדים כיף אתו. במהלך היום, שימרו על קשר טלפוני ווידיאו (אפשר גם סלולרי) עם הילדים. הראו שאכפת לכם מהם ושאתם רוצים לדעת מה קורה אתם גם כשאתם לא נמצאים אתם פיזית. קשר כזה יעזור לכם להיות הדמות הסמכותית העליונה בחייהם.

  • כשאתם כבר נמצאים עם הילדים שלכם, נהגו כאילו אתם נמצאים אתם דקות רבות ביחד כל יום ולא כאילו מדובר בזמן שאול שחבל לבזבז אותו על ויכוחים. כהורים, יש לכם מחויבות לחינוך הילדים ולהכנתם לחיים. הורים שנותנים לילד הכל כדי לא להיכנס לעימות עם הילד במעט הזמן שיש להם ביחד, יוצרים היפוך תפקידים: הילד הופך להיות הגורם המחליט וההורה יגיע בעתיד למצב בו הוא ייתפס על ידי הילד כלא מוערך וכמי שאי אפשר לסמוך עליו.

  • דאגו שברוב הימים, לפחות שעתיים ביום, אחד ההורים יהיה עם הילד. השתדלו שזמן זה יכלול את זמן הקימה של הילד ואת זמן ההליכה לישון, כדי שהילד יתחיל ויסיים את היום עם הורה לצידו. שיחת וידיאו או טלפון עם הורה שלא נמצא בבית לפני השינה של הילד, יכולה להיות תחליף מספיק טוב.

  • פרגנו שעתיים שבועיות לעצמכם לעשיית משהו שאהוב עליכם (בלי המשפחה). זה יכול להיות מפגש עם חברים, מכון כושר, טיול על חוף הים או כל דבר אחר. שריינו לפחות שעתיים שבועיות של בילוי עם בן/בת הזוג מחוץ לבית. אם לא תפרגנו לעצמכם ולזוגיות שלכם זמן זה, תגיעו למצב שבו תצטרכו לשקם לא רק את ההורות שלכם, אלא גם את עצמכם ואת הזוגיות שלכם.


הדרכת הורים


לא פשוט להיות הורים. יש הרבה שאלות, ולפעמים גם הרבה תשובות לאותה שאלה. קשה לדעת מה נכון לעשות. מפגשי הדרכת הורים נועדו להקל עליכם ולכוון אתכם. אני מזמין אתכם לנסות להיעזר בספרי הדרכה הורית שכתבתי: "ילדים זה שמחה- המדריך להורות מוצלחת בגיל הרך" ו"הורות עכשיו" המציג את תפיסת ההורות המשווקת ומתאימה לילדים בגילאי 1-18

קרא עוד

הדרך לשנת לילה רצופה של הילדים, מתחילה באופן בו אתם משכיבים אותם לישון!

קרא עוד

אפשר להציב גבולות בלי מלחמות! כל מה שדרוש זה הורה שמתנהג כמו מנהיג, ושמוכן לקבל את התוצאה שילד יהיה לא מרוצה כשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה מבלי להיכנס מזה ללחץ.

קרא עוד

חשוב מאוד להתחיל את תהליך הגמילה מחיתול כשהילד/ה מוכן/נה לכך ולא כאשר הוא מודיע שהוא רוצה להיגמל. לא פחות חשוב, שההורים עצמם יהיו מוכנים לתהליך ויכינו את הבית.

קרא עוד

בעוד שהמשפחה, הדבר היציב בחיי הילדים עומד להתערער, חשוב מאוד שהורים יעשו את המלך תוך יצירת ביטחון אצל הילד שיש לו על מי לסמוך, ושההורים נשארים יציבים למרות שהזוגיות שלהם כבר לא.

קרא עוד

טקס הפרידה לא צריך לקחת יותר מ 5 דקות. חשוב להכין את הילד מראש לכל שלבי טקס הפרידה ואף לעשות איתו "חזרה על יבש".

קרא עוד

נסיעה לחו:ל בלי ילדים יכולה להפוך לסיוט אם לא תנוהל נכון. חשוב לעדכן את הילדים על הנסיעה ולא לדחות את זה לרגע האחרון, גם אם הם מגלים קושי!

קרא עוד

ילדים שפוחדים צריכים בעיקר אמפתיה אך גם הורה יציב שלא יכנס ללחץ מהעובדה שילדו מפחד, ויכוון את הילד לכוחות שיש בו להתגבר על הפחד.

קרא עוד

מזל טוב. אתם בהריון והמשפחה מתרחבת. את ההכנה לקראת אח או אחות חדשים חשוב לעשות עוד בשלב ההריון. הגעת אח או אחות מהווה שינוי משמעותי במרקם המשפחתי. חשוב לתת מקום לשינוי הזה ולא לנסות לגרום לכך שהילדים הקיימים לא "ייפגעו"!

קרא עוד

הרבה פעמים אני נשאל אם להתערב או לא להתערב במריבות בין אחים. הסוגיה רחבה יותר. חשוב שהורים יתנו דוגמא אישית של התנהגות לא אלימה, גם לא מילולית, ויגדירו חוקים ברורים. לאופן האכיפה משמעות רבה גם כן., כי אם תפרידו בין מריבה בצעקות או באלימות, אז מה לימדתם אותם?

קרא עוד

גיל ההתבגרות - עזרה למתבגר ולהורה


מה קורה בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות הוא הגיל בו המתבגרים מגבשים את זהותם הבוגרת. בגיל ההתבגרות מתבגרים עוברים שינויים הורמונאליים (שגורמים בין השאר לשינויים קיצוניים במצבי רוח), פיזיולוגים, פסיכולוגים/רגשיים וקוגניטיבים. כל אלה מביאים את המתבגרים לחוות בגיל ההתבגרות קונפליקט פרדוקסלי: מצד אחד, הם רוצים שליטה. מצד שני, כל השינויים האלה הם בעצם לא בשליטתם. לו רק בגלל זאת, אפשר להבין את הקושי שלעיתים חווים המתבגרים בגיל ההתבגרות. אגב, לא כל המתבגרים חווים זאת כשליש עוברים את גיל ההתבגרות בצורה קלה יחסית. שליש חווים מדי פעם משברים ושליש חווים קושי מתמשך.

קרא עוד

מה קורה להורים של המתבגרים

כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות, גם ההורים עוברים תהליך של התבגרות. תהליך זה לא פשוט כלל וכלל ומורכב ממאפיינים שונים. הכרה של מאפיינים אלה, תעזור להורים לצלוח שלב זה בכבוד.

קרא עוד

כיצד הורים יכולים לעזור למתבגרים שלהם

השאירו ערוץ תקשורת פתוח ומכבד כדי ללבן קשיים או ציפיות. הראו את חצי הכוס המלאה ועזרו להם להתמודד בצורה בונה עם עיוותי החשיבה. הזכירו למתבגרים שאתם אוהבים אותם. אל תושפעו ממצבי הרוח המשתנים שלהם והצליחו לראות את הילד שבמתבגר למרות גודלם הפיזי. אל תגיבו בכעס על כעסי הילד שלפעמים אינם רציונלים. ראו את הקושי והמצוקה שלהם אך אל תוותרו על כבודכם.

קרא עוד

כיצד הורים יכולים לעזור לעצמם

אין מה לעשות. ההורה הוא זה שצריך להיות המבוגר האחראי. יש מספר דרכים שאם תקפידו עליהם, תוכלו לעזור לעצמכם לצלוח את תקופת המעבר הזו בשלום. מעבר לכך, גיל ההתבגרות הוא גיל שעלול להביא אתו קשיים לילד וגם למערכת המשפחתית. לפעמים הוא גם פוגע בזוגיות (במקום בו יש חילוקי דעות בין ההורים כיצד יש להתנהג עם הילד המתבגר). אמנם הקשיים עוברים עם הגיל ועד סיום תקופת גיל ההתבגרות, אך זה לא אומר שחייבים לסבול במשך כל תקופת גיל ההתבגרות. אם קשה לכם, פנו לייעוץ.

קרא עוד

קישורים שיכולים לעזור בגיל ההתבגרות

הנה מספר אתרים או שירותים שיכולים לעזור למתבגרים ולהוריהם בתקופה המאתגרת של ההתבגרות.

קרא עוד

טיפול משפחתי


טיפול משפחתי

ילדים זה שמחה. לפעמים זה גם לא.

אם רוב הזמן כשאתם עם הילדים או חושבים עליהם, אתם מרגישים כעס, תסכול, עצבנות או יאוש,

זה הזמן לשקול טיפול משפחתי. הנה חלק מהבעיות הנפוצות שבגינן פונים ל טיפול משפחתי:

טיפול משפחתי -  בעית התנהגות בעיית התנהגות: הילד מתנהגים בצורה לא נסבלת, לא מתחשבת

טיפול משפחתי -  צעקות אתם בעיקר צועקים או מתוסכלים

טיפול משפחתי - בית משוגעים הבית הפך להיות בית משוגעים

טיפול משפחתי - אהבת ילד יש לכם ספק אם אתם אוהבים את הילדים. אם הם אוהבים אתכם

טיפול משפחתי - לא ממהרים אתם כבר לא ממהרים לחזור הביתה

טיפול משפחתי - ריבים בבית כל הזמן רבים בבית וכולם מתוסכלים. יש הרבה כעס וצעקות במשפחה

טיפול משפחתי - מסנג'ר מרגישים שאיבדתם את הילד; שהדרך לתקשר אתו זה דרך הווטסאפ...

טיפול משפחתי - מרד נעורים מרד הנעורים / הנוער המתמרד הגיע אליכם הביתה

טיפול משפחתי - התקפי זעם התקפי זעם של הילד משאירים אתכם פעורי פה

טיפול משפחתי - כלום לא עובד ניסיתם הכל אבל שום דבר לא עוזר.  


מה קורה ב טיפול משפחתי?

בטיפול משפחתי, כל אחד מבני המשפחה, מקבל את המקום שלו, מבטא את הצרכים והרצונות שלו, את התפיסות שלו, ולומד להכיר את הצרכים והתפיסות של בני המשפחה. 

לעיתים קורה שהאוירה במשפחה כל כך טעונה, שבני המשפחה מאמינים שבני משפחה אחרים נגדם, רוצים את רעתם או רוצים להחליש אותם. לעיתים משפחות מגיעות בעקבות כך לסף התפוררות. טיפול משפחתי יכול לעזור למשפחות כאלה למצוא את האיזון בו הם חושקים.

טיפול משפחתי עוזר לבני המשפחה לראות במשפחה חזרה מקום בטוח, מקבל ומכיל שיכול לעזור לכל אחד לצמוח.

טיפול משפחתי יכול להיעשות עם כל המשפחה או עם חלק ממנה וזאת כתלות בהרכב המשפחה.

טיפול משפחתי יכול להיעשות גם כדי לעזור לאחד מבני המשפחה להתמודד עם מצוקות וקשיים שלו.

תמיכה מסוג זה מאפשרת לפרט לצמוח אך מצמיחה בו זמנית את כל המשפחה.


מתי לשלוח את הילד לטיפול? מתי להגיע להדרכה הורית ומתי טיפול משפחתי?

כשמדובר בילדים קטנים, עד גיל 6-7, יש מקום לשקול הדרכת הורים ולא רק את האופציה של טיפול משפחתי.

כשמדובר על משפחה עם ילדים בוגרים יותר אך עד גיל 12-13, מומלץ לשקול טיפול משפחתי שכן ברוב הסיכויים הדינמיקה המשפחתית קשורה לבעיות המקושרות לילדים.

כשמדובר על משפחה עם ילדים בוגרים יותר, יש לשקול כל מקרה לגופו. תוצאות טובות ומהירות יותר מתקבלות כשכל המשפחה מתגייסת לשיפור המצב (גם אם מדובר בשיפור המצב של הילד).

הרבה פעמים טועים ונוטים לחשוב שיש בעיה עם הילד ובעצם, מסתבר שהבעיה היא בדינמיקה המשפחתית שמביאה את הילד להגיב בצורה לא רצויה. לכן, לא מספיק "לטפל בילד" אלא נדרשת התערבות ברמת הדינמיקה המשפחתית כדי להשיג את שלום הבית הנכסף. 

אם הילד לא רוצה להגיע לפגישות, יש בהחלט מקום לשקול הדרכה הורית או התייעצות כיצד ניתן לגייס את הילד לשיתוף פעולה.


טיפול משפחתי - מבנה הפגישות:

הטיפול מתבצע כשלרוב הפגישות מגיעה רוב המשפחה. חלק מהפגישות, לפי הצורך, יהיו בהרכבים אחרים.

לפגישה הראשונה מגיעים ההורים בלבד וביחד מחליטים על מערך הפגישות ההמשכי הרצוי.


טיפול משפחתי - הגישות הטיפוליות:

הגישות הטיפוליות בהן אני משתמש, מגוונות ומותאמות לאופי המשפחה. ביניהן: אדלריאנית, מערכתית, התנהגותית קוגניטיבית.


הרצאות וקבוצות


הרצאות וקבוצות הרצאות וקבוצות הרצאות וקבוצות

ההרצאות מיועדות לקהל הרחב וניתנות במגוון נושאים:

  • הקשר בין שיווק והורות- הרצאה על בסיס הספר "הורות עכשיו":

חברות למדו מזמן שלא מספיק לייצר רעיון מוצלח, צריך לדעת לשווקו נכון כדי לשכנע לקוחות לקנות אותו. הגיע הזמן שהורים יבינו שבעידן השיווק, הם יכולים וצריכים לשווק לילד שלהם את הרעיונות שלהם (כמו להתקלח, לעשות שיעורים, לבוא לביקור אצל סבתא וכו'). במאה העשרים ואחת, זו הורות עדכנית ומתקדמת, שרק מעצימה את הסמכות ההורית. איך עושים זאת? בהרצאה יחשפו המשתתפים לאופן בן הורים יכולים להשתמש באפקטיביות באסטרטגיות שיווקיות/מכירתיות שנועדו להניע לקוחות לקנות מוצר מסוים, כדי להניע ילדים "לקנות" רעיון/בקשה שלהם.

  • הדיכאון והפיתרון: איך נכנסים לדיכאון ואיך יוצאים ממנו.

  • משפחות מתבגרות:  איך לגדול בהצלחה. ההרצאה מיועדת להורים לבני נוער.


הורות עם מודעות - הרצאה חד פעמית או סדרה של הרצאות.

הורות זה המקצוע היחיד שבו קודם מקבלים תואר, ורק אחר כך מתחילים ללמוד. סדרת הרצאות בנושא הורות תיתן לכם תשובות. נושאים אפשריים להרצאות: 

  • "ילדים זה שמחה" - הרצאה המשלבת את עקרונות הספר "ילדים זה שמחה" - איך לגדל ילדים עם בריאות נפשית: איך לגדל ילדים עם ביטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי? איך לגדל ילדים אחראים שכיף להיות אתם? איך לא לתת להצבת הגבולות לערער את הילד או את היחסים שבין ההורה והילד? בהרצאה נדונים ומודגמים העקרונות העיקריים של הספר המדברים בין השאר על כבוד הדדי ולעצמך, להתנהג כפי שאתה מצפה מהילד להתנהג וחשיבות ההישארות בשליטה על עצמך ועל המצב.

  • חוקים וגבולות בלי מלחמות: למה בכלל צריך חוקים וגבולות? איך קובעים אותם? איך משיגים שיתוף פעולה של הילד עם החוקים והגבולות ? איך לא להיכנס למאבקי כח- למשל, בנושאי שינה, קימה בבוקר, מריבות?... איך להכין את הילד לשינוי?

  • להיפרד בכיף: מהם השלבים בפרידה של הילד מאמא; מדוע הילד מתקשה בפרידה? מדוע ההורה מתקשה בפרידה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי ליצור פרידה קלה ונעימה? מהי חרדת נטישה ואיך מתמודדים עמה? ההרצאה מתאימה במיוחד לימי הורים של גנים. 

  • גמילה מהרגלים "רעים": אנחנו בעידן הדור המתמכר. יש צורך בגמילה מהרגלים רעים בכלל ומדברים ספציפים כמו טלויזיה, מחשב, וגם חיתולים, הנקה, מוצץ... בהרצאה יידונו נושאים כמו: האם לגמול או לחכות שזה ייקרה לבד? מתי לגמול? איך לגמול? איך להגיב בזמן הגמילה? מה לומר? מה לא לומר?

  • דימוי/ביטחון עצמי של ילדים: איזה ילד אנחנו רוצים לגדל? מה נחוץ לילד כדי לפתח דימוי עצמי חיובי? איך אפשר לעזור ביצירת דימוי כזה? איך לגדל ילד שמאמין שהוא מסוגל? איך לעודד ילד? איך לשוחח אתו? איך לפתח אצלו את האינטליגנציה הרגשית?

  • הטובים השניים? מריבות בין אחים. האם להתערב? מתי להתערב? איך להפסיק את זה? איך אפשר לא לפגוע באף אחד? איך הם ילמדו להסתדר ביניהם? איך לתת לכל אחד מה שנחוץ לו ולא מה שהשני מקבל?מ

  • מוכנות לכתה א': האם הילד מוכן? האם אתם מוכנים? איך לאפשר לילד מעבר קל ככל האפשר? איך לפתח עצמאות, הסתגלות ואחריות? אחריות לוקחים או מקבלים? למה לצפות? ההרצאה מתאימה במיוחד לימי הורים בגן חובה.


הורות עם מודעות - סדנאות:

סדנאות ההורות הן סדנאות לקבוצת הורים לילדים בגיל דומה. במפגשים דנים בסוגיות הקשורות בגידול הילדים, מקבלים משימות ממפגש למפגש ולומדים גם מניסיונם של אחרים.

המפגשים נערכים או בקליניקה או בבתי ההורים שבסדנא (בסבב).


כל סדנא כוללת סדרה של מפגשים שיתקיימו אחת לשבוע או שבועיים.

בכל מפגש נדונים נושאים שיועלו על ידי הקבוצה.

מפגש נמשך כשעה וחצי ויורכב מ- 3 חלקים:

  • שיתוף - המשתתפים ישתפו את הקבוצה בהצלחות ובקשיים בהם נתקל במילוי המשימות שלקחו על עצמם ויקבלו משוב ותמיכה מהקבוצה ומהמנחה

  • הרצאה/הדרכה ממוקדת בהתאם לגילאי הילדים ולנושאים שעולים

  • שאלות ותשובות, כולל משחקי תפקיד וסימולציות.





כאבים פסיכוסומטיים


כאבים פסיכוסומטיים כאבים פסיכוסומטיים

מחלות פסיכוסומטיות | כאב פסיכוסומטי:

אנשים עלולים לסבול מכאבים שונים המופיעים בעוצמות שונות, או מתופעות גופניות שונות, כמו פריחה/אדמומיות או כמו תיקים.

לעיתים, מדובר בכאבים חזקים מאוד או בתופעות מטרידות מאוד, המקשים על המשך בשיגרת היום.

הדיווחים השכיחים יותר הם על כאבים באזור הראש- מיגרנות, גב תחתון, צוואר, כתפיים, רגליים, צפצוף או צלצול באוזניים, כאבים באזור הבטן, תופעות עוריות שונות, תיקים או קשיים בשינה.

לעיתים יש לאירועים אלה הסבר פיזיולוגי.

לעיתים, הסיבה לתופעות אלה היא פסיכולוגית. במקרים אלה, מדברים על יחסי גוף-נפש: השפעת הנפש על הגוף.

כאשר לא נמצא הסבר פיזיולגי לתופעות אלה, והמקור להן הוא פסיכולוגי. מכונות תופעות אלה תופעה או הפרעה פסיכוסמטית.

כאבים כאלה מכונים "כאבים פסיכוסומטיים".

יש הרואים גם בחרדה ובדיכאון ביטויים לסימפטום פסיכוסומטי.


כיצד נוצרות מחלות פסיכוסומטיות או כאבים פסיכוסומטים:

למוח יש יכולת ליצור כאבים פיזיים במקומות שונים בגוף או לתופעות פיזיולוגיות שונות. 

הסיבה שהמוח יוצר זאת, היא בגלל מצב נפשי, לפעמים מודע ולפעמים לא מודע, בו נמצא האדם.

יש כאלה שנטו או נוטים לראות ב מחלות פסיכוסומטיות התראה על כך שנפש האדם סובלת.

תפיסה חדשה גורסת כי מחלות פסיכוסומטיות, או כאבים פסיכוסומטיים, נוצרים כמנגון הגנה שהתת מודע מפעיל כדי להגן על האדם מלהתמודד עם קושי גדול עוד יותר.


מי עלול לחלות ב מחלות פסיכוסומטיות, או בכאבים פסיכוסומטיים:

הדבר יכול לקרות לכל אחד, אך האנשים שיותר מועדים לחוות כאבים פסיכוסומטים, או מחלות פסיכוסומטיות, מחזיקים בדרך כלל באחד מהמאפיינים הבאים:

- פרפקצויוניסטים

- מנסים "כל הזמן" לעשות את הדבר הנכון או הטוב

- מנסים "כל הזמן "להשיג את אישור ואהבת הסביבה

- מכילים בתוכם תסכולים/זעם/בושה /אשמה לא פתורה מן העבר

- חווים לחץ רב

- מגלים תוקפנות


מאפיינים של מחלות פסיכוסומטיות או כאב פסיכוסומטי:

כאשר מקור הכאב או התופעה הוא פסיכוסמטי, השגת פיתרון לכאב עשוי להשיג הקלה, אך אז יחווה האדם כאב במקום אחר.

תופעה זו נקראת "נחיצות הסימפטום" (Symptom Imperative).

זאת משום שהכאב הוא סימפטום וטיפול בו פותר את הביטוי של הבעיה ולא מביא פיתרון למקור הבעיה.

מאחר ומקור הבעיה נותר בעינו, המוח יייצר כאב או תופעה אחרת שתמשוך את תשומת לב החולה.


מחלות פסיכוסומטיות | כאבים פסיכוסמטים - הגישה הטיפולית:

הגישה בה אני מטפל בהצלחה באנשים הסובלים מ כאבים פסיכוסומטיים, או מתופעות / מחלות פסיכוסומטיות, מבוססת על גישתו של ד"ר ג'ון סארנו (Dr John E. Sarno). 

גישה זו מתבססת על שני העקרונות הבאים:

1. הכאב שהחולה חווה הוא תוצאה של הוראה הניתנת על ידי המוח הלא מודע, הניתנה כדי להגן על החולה מלחוות התמודדות עם פגיעה או חוויה מאוד קשה, שהמוח הלא מודע החליט שהאדם לא יהיה מסוגל להתמודד איתה לו תעבור להיות מודעת. החלטה זו של התת מודע הינה שגויה.

2. בתהליך של פסיכותרפיה, החולה לומד מה נמצא בתת מודע, לומד כיצד המוח התת מודע והמוח המודע שלו פועלים, מה מנחה אותם. ידיעה זו מאפשרת לו להתמודד עם מה שהיה חבוי בלא מודע, ולהיפטר מהכאב, מאחר והוא כבר לא נחוץ.


גישה זו של ד"ר סרנו נוסתה בהצלחה על חולים רבים מאוד בארה"ב. חלקם ,עברו מספר ניתוחים ורק אחרי שהבינו שהכאב עובר ממקום אחד לאחר, העזו לחשוב שמא הגורם לכאבים שלהם הוא פסיכולוגי.



אם אתם סובלים מכאבים שלא נמצא להם הסבר פיזיולוגי, או שאתם סובלים מכאבים או תופעות פיזיולוגיות במקומות שונים בגוף,

אני מזמין אתכם לבדוק אם מדובר בכאבים פסיכוסומטיים, ובמקום לטפל רק בכאב, לטפל בשורש הבעיה!



קריאה מומלצת: The Divided Mind מאת  John E. Sarno, M.D


לקוחות מספרים...


מ' ו ר'

"אלי, זו הזדמנות מצויינת בשבילנו גם לאחל חג שמח ושנה טובה, וגם לומר שאנחנו מאוד מודים לך על התמיכה, הייעוץ, הסבלנות, החכמה והאמפתיה. אתה נקודת ציון מאוד משמעותית במערכת היחסים שלנו (לחיוב כמובן). תודה לך על הליווי בדרך הלא פשוטה לעיתים, אבל הכה נפלאה הזו של בניית המשפחה והזוגיות. חג שמח."

הר'

"אלי היקר, תודה לך על שעזרת לי לפתוח נתיבי חשיבה חדשים, תודה על עוד עשרת אלפים מחסומים שעזרת לי לפרק במסע אל הראל האמיתי. תודה על הכנות, הפרגון והעזרה הרבה. אני כל כך שמח שאלוקים כיוון אותי אליך ואני מאחל לך שתמשיך להיות מאושר, בריא וכמובן, לעזור לכמה שיותר אנשים, כי אתה אדם בחסד ומטפל בחסד. באהבה,"

ור'

"אלי, אני רוצה להודות לך על כל מה שעשית למעני. הייתי רוצה שתדע שהיית הדמות העיקרית והמשמעותית בחיי במשך 3 השנים האחרונות. אני רוצה להביע את תודתי העמוקה ואת הערכתי הרבה לך על ההקשבה, האמפטיה, והקבלה, על העזרה האינסופית והתמיכה, ועל הסבלנות הרבה. הפגישות עימך היו עבורי הפינה החמה והמוגנת שלי ותמיד תשמר לך פינה חמה בליבי. מאחלת לך שתמשיך להיות משמעותי בחייהם של אלו הזקוקים לעזרתך וכמובן בחיי אהוביך. תודה."

ספ'

"אלי היקר. מאז שא' היה אצלך בפגישות הוא כל כך השתנה, התקדם, זה מהמם. הוא אמר לי שהוא היה אתך בקשר בעניין השינה, נושא שהיום כבר נפתר לחלוטין, ואני גאה בו מאד. תודה רבה על הכל."

א' ו א' ההורים של ט'

"לאיש שלעד יהיה חלק מהזוגיות שלנו, חג פסח אביבי ושמח. אנחנו שולחים לך הרבה תודות, שמחים שפגשנו אותך ושאיפשרת לנו להיות האנשים ובני הזוג שתמיד רצינו להיות. שלך,"

א' ו מ'

לד"ר שגיא." אין מילים להודות לך על השינוי שחל בחיינו עקב העובדה שאחרי שלוש שנים, מאז שש' נולד, סוף סוף אנחנו, וגם ש', ישנים לילה שלם. הרגשנו שאנחנו בידיים מקצועיות מרגע שהגענו אליך. ב 4 פגישות, הצלחת למצוא את הדרך הנכונה שמתאימה לא' ולי, לגשר על הפערים בתפיסות שלנו, ולהסביר לנו את הצרכים של ש', כך שיהיה לנו יותר קל ליישם את דרכי הפעולה שאימצנו. חושבים עליך ומודים לך כל בוקר:)"

אל"א אלפי מנשה

"עבור ד"ר אלי שגיא. הנדון: תודה על הרצאתך לקבוצת "אימהות למען אימהות" באלפי מנשה. אלי שלום ראשית, רוצה אני להודות לך על הרצאתך מאמש בנושא: תופעות פסיכולוגיות לאחר לידה . ההרצאה הייתה מצוינת! ריתקת את הקבוצה בהומור בחן ובמקצועיות. בגישתך הבלתי אמצעית ניהלת דיאלוג פתוח ואמפטי עם כלל הקבוצה. הנשים בקבוצה העומדות לתמוך באימהות לאחר לידה הפיקו מההרצאה את המרב. המידע שנתת, הטיפים והלגיטימציה לתחושות הפחיתו במעט את החששות מפני המפגש העתידי עם היולדת. אחת המשתתפות תיארה את המפגש אתך במילים הבאות: "ההרצאה היתה מרתקת, עוד יותר הפעימה אותי היכולת הגבוהה של גבר להזדהות איתנו הנשים, זהו למעשה הדבר הראשון ש"תפס" אותי, חשבתי שהם לא תמיד מבינים אותנו, והנה מגיע אדם, גבר, וזה עומד לזכותו עוד לפני השכלתו ומקצועו ופשוט מדבר על כל מה שהוא ש ל נ ו !!! בפה מלא ובנימת הזדהות" דברים אלה משקפים את התחושה איתה יצאנו כולנו מההרצאה/ מפגש אתך. אני מודה לך מקרב לב בשם הקבוצה על תרומתך בקידום קבוצת אל"א . אשמח מאוד להמשך שיתוף פעולה אתך. בברכה, רנה מש-נס, מנחת קבוצת אל"א, אלפי מנשה"

צרו קשר - Contact


  • Ramat HaSharon, Tel Aviv District, Israel רמת השרון