אפשר ללמוד מההודיות


06 Feb
06Feb

לקחתי את האופניים החשמליים של החמודה לתיקון (זה עוד תפקיד שבא בצמוד להורדת הזבל).

שם, ראיתי צעירה הודית מגיעה עם אופניים חשמליים. בחצי עברית חצי אנגלית, אמרה "אבא, יש לך כסא? סקונד הנד?"

העובד, שהיה כבן חמישים. איש עבודה, אמר לה שאולי בחנות בהמשך הרחוב...

"אבל אבא, אולי תבדוק?" האיש התקשר לחנות השנייה, אחרי זמן קצר ניגש לאופניים שלה אבל אז ביקשתי שיסיים איתי קודם.

הוא ביקש ממנה שתמתין. "זה בסדר אבא", אמרה.

האופניים של החמודה שלי תוקנו. כך חשבתי. כי אחרי כחצי שעה התקלה חזרה. כשחזרתי למקום, ראיתי את האיש עובד קשה ומנסה להתאים לה כסא אחר.

עכשיו חיכיתי אני. הוא עבד על אופניה כ 45 דקות, ובסוף כשלא הצליח, התנצל.

האם ההודית ידעה מה היא עושה כשקראה לעובד "אבא"? זה הזכיר לי את הזמן שעבדתי בבי"ח, המטפלות ההודיות קראו לכל אשה שנתקלו בה "אמא".

אפשר ללמוד מהודיות דבר או שניים 

פניה ליצר האבהות/אמהות שלנו, מרככת אותנו ומכניסה אותנו מיד לתפקיד המושיע. אולי בגלל זה הלכתי אני לתקן לחמודה את האופניים...

הבעיה היא שבלי הדדיות, או שבמינון לא נכון, נגדל נסיכים/ות שרגילים שישרתו אותם/ן. 


להירשם לקבלת פרסומים חדשים, הזינו את כתובת הדוא"ל שלכם בתחתית העמוד.

נשתמע,

אלי שגיא

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.