איך להציב גבולות בלי מלחמות



לפני שאוכפים גבולות, יש להגדיר אותם:


  1.  יחד עם בן/בת הזוג, החליטו מהם החוקים והגבולות שאתם רוצים שיהיו תקפים אצלכם בבית. קחו בחשבון: אם אתם לא מאמינים כי הנכם יכולים להיות עקביים ומחויבים לאכיפת החוק (בלי תירוצים של עכשיו אין לי כוח וכו'), כדאי שתורידו אותו מהרשימה.

  2. הסתכלו על הרשימה, והחליטו מראש מהם החוקים והגבולות שאם לא עומדים בהם, יצדיקו מבחינתכם הפעלת כוח פיזי. בדרך כלל, אלה מצבים שעוסקים בסכנת חיים, כמו (תרופות, שקעי חשמל וכו').

  3. חשוב מאוד להודיע על החוקים והגבולות שיש בבית שלכם ועל הסיבה לקיומם. הסיבה צריכה להינתן לילד כדי שידע שהדברים נעשים מסיבה כלשהי ולא רק כי בא לכם (זה יעזור להם לסמוך עליכם וללמוד שאתם לא נוהגים בשרירותיות). 

  4. חשוב שהצגת הסיבה תיקח עד 10 שניות! מעבר לזה, הסתכנתם בבלבול הילד והלכה לכם ההחלטיות.

  5. יש לזכור: הגבול הוא להתנהגות ולא להרגשה (אפשר לכעוס. אסור להרביץ. אפשר לדבר/להתרחק....)



הצבת גבולות בלי מלחמות: 

  • תנו התראה (למשל: בסוף המשחק הזה – הולכים... אחרי הסיפור- צחצוח שיניים...) - ובקשו מהם אישור שהבינו. ילדים לא אוהבים שמנחיתים עליהם הוראות לביצוע מיידי (חכו עם ההכנה לצבא...)

  • כשהגיע הזמן, בקשו מהם לבצע את שהוסכם.

  • והיה והילד לא מבצע: 

  • רדו לגובה העיניים של הילד כדי להבטיח קשב של הילד ואסרטיביות שלכם

    • הזכירו כי אצלכם מכבדים הסכמים (3 שניות)

      • הזכירו את החוק/גבול ואת הרציונל (חשוב לצחצח שיניים כי... ) (7 שניות).

      • הציעו 2 חלופות לביצוע כדי לתת לו תחושת כוח ושליטה (למשל: רוצה ללכת כמו דוב או בקפיצות על רגל אחת). אצל קטנים במיוחד, זה עובד מצויין!  היה והילד התנהג כמצופה (עם או בלי הטכניקות האלה), תנו משוב חיובי/עידוד (גם לזה, עד 10 שניות). היה והילד עדיין לא משתף פעולה, בדקו: האם זה גבול שדורש אצלכם כפייה? אם כן, כפו. אם לא, הביעו חוסר שביעות רצון מההתנהגות הלא אחראית (10 שניות!) ועזבו את הילד. אל תתייחסו יותר לנושא. ברוב המקרים, הילד יתרצה!

  • כשמדובר בהתנהגות לא רצויה, יש להציב גבול ולהציע אלטרנטיבה (למשל: לא לזרוק מצלמה כי... (10 שניות!). אפשר לזרוק כדור לסל, או חיצים בקליעה למטרה).