איך להסביר לילדים על פרידה/גירושים




פגישת ייעוץ/הדרכה אחת תעשה לכם סדר בכל הקשור לילדים





שלב ראשון: ההודעה


במידת האפשר, רצוי שאת ההודעה יתנו 2 ההורים לכל הילדים ביחד.

כדאי להודיע לילד על הפרידה המתוכננת כשבועיים לפני הפרידה המעשית (שבועיים הם זמן מספק כדי לא "לנטוש" או "להיעלם" בפתאומיות, כדי ליצור הסתגלות לפרידה וגם מספיק קצר כדי לא ליצור שחיקה בקרב הילדים).

חשוב להציג את סיבת לפרידה (ראו בהמשך)

כדי למנוע היווצרות חרדת נטישה, יש לשים לב לבאות:

  • לציין סיבת פרידה שהילד לא יוכל להשליך על עצמו. לדוגמא: אם אומרים שנפרדים כי מתווכחים או רבים, הילד עלול לפתח הימנעות או חשש מריב או ויכוח כדי שלא יפרדו גם ממנו (סיבת פרידה יכולה להיות: אנחנו מתווכחים/רבים כל הזמן כך שממש כבר לא נעים לנו להיות ביחד.)

  • להבהיר שהפרידה היא לא בגלל הילד

  • להבהיר שהפרידה היא של ההורים ולא מהילד וששני ההורים ימשיכו מאוד לאהוב אותו

  • לתאר את השינוי שצפוי לילד. 

אם אפשר, עשו זאת בשני שלבים כדי שיראה שמה שאומרים אכן מתקיים וכדי לבנות אמון (רצוי לא ליצור כל שינוי בשבוע הראשון, שינוי כלשהו בשבוע השני, ועזיבה בשבוע השלישי.)

הורים יכולים לשתף שגם להם קשה ושבטח גם לילד יהיה קשה להתרגל להתנהלות שונה, אבל שהם  סומכים על עצמם ועל הילדים שיוכלו להתגבר על הקושי, ביחד. 

כל השלב הזה אמור לקחת דקות ספורות (כ- 5-10 דקות).

 

שלב שני: השיחה

  1. קיימו את השיחה על פי העקרונות הנ"ל

  2. הזמינו את הילד לשאול שאלות או לשתף במחשבות.

  3. אם הילד שואל שאלות שאין לכם תשובות, אמרו לא שאתם לא יודעים אבל ברגע שתדעו/תחליטו, תודיעו לו.

  4. לנסות להשאיר כמה שיותר דברים יציבים בחיי הילד (שיהיו מצעים מוכרים בשני הבתים, משחקים אהובים בשני הבתים, לשמור על סדרי יום ככל האפשר...)

  5. במסגרת זו, נסו להימנע להודיע או לבצע פרידה בזמן משברי אחר, כמו כניסה לגן חדש, הולדת אח וכו').

 

שלב שלישי: הביצוע

  1. הודיעו לגננת/מורה ולמטפלים נוספים אחרים על השינוי ובקשו שיהיו ערניים כדי לבחון אם יש שינוי אצל הילד

  2. עמדו מאחורי תוכנית הפעולה שהצגתם כדי שהילד ידע שאפשר לסמוך עליכם.

  3. שימו לב לא "לפצות" את הילד כי אז, הוא יבין ש"פוגעים בו" וזה בעצם פיצוי.

  4. היו אמפטיים לקושי של הילד. הבינו את הכאב שלו. אם הוא בוכה/מתפרץ, נסו לעזור לו לבטא במילים את הרגשותיו, גלו הבנה ושאלו מה יכול לעזור לילד להרגיש יותר טוב. יחד עם זה, הזהרו לא להביא התפרצויות זעם או בכי שכזה, להיות טריגר שמפעיל ומביא אתכם מיידית אליו לריצוי או פיצוי.