ד"ר אלי שגיא - פסיכותרפיה 
  טיפול פרטני, טיפול זוגי, הדרכת הורים.   052-3204949    077-3201500    רמת השרון



 

 
  
עברית  |  English  |  


קושי להיפרד בבוקר או לפני נסיעה

דף הבית >> הדרכת הורים >> קושי להיפרד בבוקר או לפני נסיעה

 

פרידה מילד עלולה להיות בעייתית. ככל שהילד יותר קשור רגשית להורה ו/או פחות עצמאי, כך הפרידה עלולה להיות קשה יותר.
להלן טיפים איך להקל על תהליך הפרידה בבוקר, ובתהליך פרידה מהורה שנוסע לחו"ל לתקופה מסויימת:

טיפים לפרידה בבוקר

גן חדש, ילדים חדשים... יש סיבה לכולם להיות לחוצים. תפקיד ההורים הוא לעזור לילדים להרגיש יותר רגועים, על ידי יצירת מסגרת ברורה של הגעה לגן ופרידה, במטרה לתת לילד תחושה של בטחון. הנה מספר כללים שיביאו לפרידה קלה בבוקר:
  • דברו עם הילד מראש על טקס ההגעה והפרידה בבוקר. תארו לו איך זה יתבצע.
    • עשו זאת בלא יותר מ-2 דקות )משך זמן ארוך יותר ישדר לילד שיש פה סיטואציה בעייתית
  • תיאור הטקס צריך להתייחס ל:
    • מה אתם הולכים לעשות ביחד מרגע שתגיעו לגן
    • כמה זמן תוכלו להיות ביחד
    • איך יתבצע טקס הפרידה. חלק זה צריך להכיל התייחסות לשני מרכיבים:
      • עם מי אתם משאירים אותו (שאלו אותו עם מי הוא היה רוצה לשחק/ להישאר? חבר/גננת/לבד?...)
      • איך בפועל נפרדים: תנו לילד 2 אפשרויות ובקשו שיבחר אפשרות אחת. למשל:
        • אפשר להיפרד בחיבוק ארוך (לספור עד 10) או בגלגול שהילד עושה על ההורה (היו יצירתיים או תנו לילד להציע רעיון משלו)
        • אם הילד לא בוחר, בחרו אתם והציעו לו למחרת שוב לבחור בעצמו.
  • עם הגיע רגע הפרידה, הביאו את הילד למקום שיותר נעים לו (חבר/גננת/משחק וכו'), בצעו את טקס הסיום (החיבוק או הגלגול או מה שזה יהיה) ולכו.
    • אם לילד קשה, העבירו אותו לאחת הגננות.
רצוי שכל הטקס ייקח 5-10 דקות (משך הזמן יורד עם הזמן...)
  • אם יש לילד קושי שהורים אחרים נמצאים בגן, הגיעו לגן 15 דקות לפני סגירת השער.
  • אם הילד יבין שלכם קשה להיפרד מילד בוכה, הוא יבכה עוד ועוד כדי להשאיר אתכם שם.
    • אתם יכולים לקבוע אם הבכי יימשך 10 דקות או 50 דקות. ככל שהפרידה נמשכת יותר זמן, וככל שאתם נשארים יותר זמן, כך הילד לומד לפרש את האירוע כאירוע יותר בעייתי ויהיה לו קשה יותר להתגבר עליו. אתם בהתנהגות שלכם, קובעים אם ההסתגלות לגן תיקח שבוע או חודש או חודשיים.
  • לאורך הטקס, חשוב שהילד ינהג בעצמאות (זה יעזור לתחושה המסוגלות שלו):
    • שילך בעצמו, שיעשה פעולות בעצמו ולא על הידיים שלכם. תנו לו יד וחבקו מדי פעם אך עודדו אותו להיות עצמאי. לחבק/להחזיק את הילד על הידיים הרבה זמן, רק מחזק את תחושה חוסר האונים שלו.
  • חפץ מעבר או משחק/בובה יכולים להקל על המעבר.
הכנת ילדים לנסיעת הורה לחו"ל

לכתבה שפורסמה בנושא במגזין "את"

יכול להיות שאתם נוסעים לחו"ל לחופשה או שאת/ה נוסע לחו"ל מדי פעם לצרכי עבודה, ורק המחשבה על הקושי של הילד להתמודד עם הנסיעה הקרבה, מכניסה אותך ללחץ. איך לנסוע רגוע ואיך להביא את הילדים להיות יותר רגועים? הנה כמה כללים שכדאי לאמץ:
הודיעו לילדים לפחות שבוע מראש על הנסיעה המתוכננת, במיוחד לילדים שקשה להם להיפרד. חשוב לתת להם זמן לעבד את הפרידה הזמנית.

היעלמות תוך יום רק תגדיל את הסיכוי לחוסר בטחון אצל הילד, עלולה להקצין חרדת נטישה ותיצור משבר אמון.

הסבירו לילדים שמדובר בנסיעה ו- בחזרה. חשוב להבהיר להם שאתם לא נוסעים עם כרטיס בכיוון אחד (גם אם אתם מייחלים לזה לפעמים)

אל תהיו מונחים רגשות אשם ותחשבו שבשבוע שנותר אתם צריכים לבלות כל רגע אפשרי עם הילד שנותר מאחור.

הילדים חכמים. הם יסיקו שאם הם מקבלים פיצוי, סימן שהם הולכים להיפגע. במקרה כזה, אפשר יהיה להבין אם הם יבחרו לדחות את הפיצוי, ילדים ירצו לבטל את רוע הגזירה של הפגיעה ולא יפסיקו לנדנד כמו תקליט שבור ובקול בכי קורע לב "אל תיסעי".

 
אז מה כן לעשות?
  • שבו עם הילדים ביחד (בני הזוג צריכים להודיע לילדים ביחד על הצפוי) והודיעו להם על התוכניות: למה נוסעים, מתי נוסעים, מי הנוסעים, מי נשאר אתם, מה הם יעשו בזמן זה ומתי אתם חוזרים.
  • סמנו על לוח שנה את זמן היציאה וזמן החזרה. הדבר עוזר להמחיש להם את המצב.
  • אמרו לילדים מה צפוי להם כשתיעדרו ובאילו פעילויות הם יוכלו לעסוק (כמו ים, לונה פארק וכו'). אפשרו להם לבחור (במידת האפשר) באיזה יום יעשו את הפעילויות השונות. אפשרו להם גם להציע פעילויות שמעניינות אותם. גם פעילויות אלה אפשר לרשום על לוח השנה.
  • שתפו את הילדים בכך שיהיה לכם קשה להיפרד מהם לכמה ימים, אבל שהנסיעה חשובה לכם, שאתם גם תיהנו בה ושגם להם יכול להיות כיף. אמרו להם מה אתם עושים כדי להתגבר על הגעגוע (למשל, לקחת תמונות שלהם בארנק, לבקש מהם איזו בובה שאהובה עליהם שאותה תיקחו אתכם גם כן). הדבר יעזור לילדים לאמץ התנהגות בוגרת ואחראית יותר.
  • אם מתעורר אצל הילדים קושי, הודיעו להם בקצרה שהנסיעה תתקיים, אך תוכלו ביחד לראות מה יכול לעזור להם להתגבר על הגעגוע/הקושי. מה שעובד טוב אצלנו זה ציור עם מילות אהבה ותמונה של הנוסע, אותו אנו מדביקים לראש המיטה שלה. אם אתם לא נוסעים למספר רב של ימים, אפשר לשקול גם השארת מכתב ומתנה קטנה לכל יום.
  • אם הילדים פורצים בבכי מתוך תסכול / געגוע / קושי, חבקו אותם. אמרו להם שאתם מבינים שקשה להם אבל שאתם סומכים עליהם שיתגברו. לאחר 2 דקות, אמרו להם שאתם צריכים לעשות משהו, ושאם הם ירצו, תחזרו אליהם עוד 2 דקות לחיבוק נוסף – בין אם הם יבכו בזמן זה ובין אם לא. אל תתנו לבכי שלהם לתמרן אתכם או לנטרל אתכם, בטח ובטח שלא לגרום לכם לחשוב שוב על הנסיעה (אם הם יקלטו ספקות כאלה אצלכם, הם לא יתנו לכם מנוחה).
  • אם אתם לא מודיעים לילד מראש על הנסיעה אלא משאירים את זה "לרגע האחרון" תכירו באמת: אתם לא עושים את זה כדי להקל על הילד, אלא כדי להקל על עצמכם. אתם פוגעים במערכת יחסי האמון ביניכם ובין הילד. מהיכרות של מקרים רבים כאלה, בדרך כלל ילדים שהתנהגו אתם כך, "מענישים" את ההורה שחזר (ובצדק!) ימים רבים. מעבר לזה, הם לומדים שבבית שלהם לא משתפים ב "אמת". האם זה מה שאתם רוצים ללמד את הילד שלכם? האם אתם מוכנים לזה שכשיגדל, גם הוא לא ישתף אתכם במה שקורה באמת בבית הספר או עם החברים...?






google+
  
 
 
 
שותפים ברשת: פוליגרף  מאמן אישי  ,אימון אישי  בצק סוכר  האזנה  מתנה 
לייבסיטי - בניית אתרים